בעל החיים שעוצר את השעון הביולוגי

אקסולוטל ותופעת ההזדקנות הזניחה

מחקר חדש מצביע על כך שהאקסולוטל (Ambystoma mexicanum), דו-חי השייך לתת-סדרת הסלמנדרות, מפגין יכולת מרשימה להאט את תהליך ההזדקנות לאחר שנותיו הראשונות. תופעה זו ידועה בשמה "הזדקנות זניחה" (Negligible senescence), ומתארת את מגמת ההזדקנות החיובית שבה ההשפעות המזיקות של הגיל אינן ניכרות.

יכולות מרשימות של האקסולוטל

האקסולוטל מצטיין ביכולות שיקום של איברים פגועים, ובכך הוא מספק תקווה למחקר בתחום ההזדקנות. לדוגמה, במקרים בהם חלקים בגופו נפגעים, תהליך הרקמה שלו מתחדש, כולל עיניים, ריאות ולב. יתרה מכך, הוא מציג עמידות גבוהה יותר לסרטן וצובר פחות תאים שמזדקנים, מה שצפוי להפחית את הסיכונים למחלות תלויות גיל.

מחקר חדש על מנגנוני ההזדקנות

במחקר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, נבדקו שינויים במתילציה על גבי ה-DNA של האקסולוטל. מתילציה היא תהליך כימי שבו מתוספת קבוצת מתיל (CH3) ל-DNA, דבר שיכול להשפיע על ביטוי גנים. החוקרים חקרו דוגמאות מרקמות שונות של האקסולוטל, מגיל ארבעה שבועות ועד 21 שנים, והופתעו לגלות שרמות המתילציה remained stable throughout most of its life.

השפעות המתילציה על ההזדקנות

על פי השעונים האפיגנטיים של האקסולוטל, הוא מזדקן רק בארבע שנותיו הראשונות. בהמשך חייו, תהליך ההזדקנות נעצר, ולא נראו שינויים המוכיחים על תהליכי הזדקנות ברקמות. החוקרת מקסימינה יון ציינה שעד כה לא הצליחו החוקרים לקבוע מה גורם למוות של האקסולוטלים.

פרספקטיבה אבולוציונית

בהשוואה, דפוסי המתילציה באקסולוטל דומים לאלו של צפרדעים ובני אדם, מה שמעיד על מנגנונים ביולוגיים משותפים בין המינים. עם זאת, האקסולוטל מציג חריגות מהדפוסים הידועים, והדרישה למחקר נוסף נותרת הכרחית על מנת להבין לעומק את תהליכי ההזדקנות שלו.

לסיכום, מחקר זה פותח דלתות חדשות להבנה של הזדקנות זניחה ושואף לשפר את הידע שלנו על דינמיקות ההזדקנות בבעלי חיים שונים