פרשת השחיתות בהסתדרות חושפת: אימפריה של מיליארדים בנדל"ן ובפיננסים

סקירה כללית על ההסתדרות

פרשת השחיתות האחרונה בהסתדרות מדגישה את היקף השפעתה על מגוון תחומים, בהם נדל"ן, פיננסים, חינוך ובריאות. בתקציב שנתי שמסתכם ביותר ממיליארד שקלים, ההסתדרות פועלת בעשרות תחומים, עם עמותות ותאגידים שבבעלותה המגלגלים סכומים עוד יותר גדולים.

חשדות ופרטי הפרשה

על פי החשדות, בבכירים בהסתדרות תוכננה מכירה של נכסים במיליוני שקלים, כאשר בכירים יגבו עמלה בגין העסקאות הללו. העומד במרכז הפרשה הוא איש הביטוח עזרא גבאי, ש allegedly פעל למנות דירקטורים בחברות ממשלתיות בצמוד לראשי ועדים בהסתדרות, תוך כדי העברת עובדים לסוכנות הביטוח שבשליטתו.

חובת שקיפות ותקציב ההסתדרות

התקציב השוטף של ההסתדרות היה סודי במשך שנים רבות, בעקבות מעמדה כ"אגודה עות'מנית" לפי החוק מלפני מאה שנה. רק בשנים האחרונות, בעקבות חוק השקיפות שנחקק ב-2021, ההסתדרות החלה לפרסם את דוחותיה, אם כי במתכונת שעדיין לא מלאה.

נכסי ההסתדרות

בדוח השנתי האחרון ל-2023 נחשפו הכנסות שהגיעו בעיקר מדמי חבר, שמקבלים העובדים החברים והלא חברים כאחד. ההכנסות כוללות גם תמיכה בעמותות וחברות בת – כמו רשת בתי האבות "משען", שמגלגלת 450 מיליון שקל בשנה.

גופים ופעילויות נוספות

בשנים האחרונות, ההסתדרות הרחיבה משמעותית את פעילותה והקימה גופים לשירות חברי ההסתדרות, כמו "מועדון צרכנות ביחד בשבילך" וכמו כן את "הסופר החברתי". בין היתר, ההסתדרות מחזיקה גם ברשת החינוך "עמל" הקשורה לאגודת הנשים נעמ"ת, המפעילה פועטונים ברחבי הארץ.

מסקנות

הפרשה הנוכחית מצביעה על בעיות בשקיפות ובמנהל תקין בתוך הארגון, דבר שמעורר שאלות לגבי עתידה של ההסתדרות כגוף הפועל למען העובדים בישראל. ככל שייערכו חקירות נוספות, ייתכן ויתגלו פרטים נוספים על מהות השחיתות והנזקים המוניטריים שהארגון עלול לספוג בעקבות כך.

חזקת החפות: ארנון בר-דוד, הילה קניסטר בר-דוד, עזרא גבאי ויתר העצורים בפרשה הם בגדר חשודים בלבד, לא הורשעו בביצוע עברה ועומדת להם חזקת החפות.