נתניהו לבג"ץ: אי-הדחת רונן בר תהיה פגיעה בלתי-הפיכה בביטחון המדינה

רקע

הממשלה הגישה לבג"ץ את תגובתה לעתירות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר, שבה נטען כי המשך כהונתו של בר עלולה להביא לפגיעה חמורה בביטחון המדינה. מדובר בשאלה המעסיקה את השיח הציבורי והפוליטי בישראל, כאשר הסוגיה מתערבבת עם חקירות פליליות הנוגעות לראש הממשלה ונסיבות שונות הנוגעות לממשלת ישראל.

טענות הממשלה

בתגובה הממשלתית נכתב כי "כפיית המשך כהונתו אינה מתקבלת על הדעת" וכי כל יום בו יוסיף בר בתפקידו עלול לסכן את שלום האזרחים והחיילים. כמו כן, הממשלה הדגישה כי "כהונתו של ראש השב"כ הופסקה בהחלטת ממשלה מאחר שאין לממשלה אמון בו".

נדבך נוסף בטענה של הממשלה הוא שראש ממשלת ישראל כמו כל איש ציבור אחר, אינו יכול להמשיך לכהן בתפקיד ברגע שאמון הציבור והכנסת בו נשבר.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה

מנגד, עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תיארה את החלטת הממשלה להדיח את בר כ"פגומה מיסודה" ואמרה כי היא נגועה בניגוד עניינים אישי של נתניהו, בשל החקירות הפליליות המתנהלות נגד מקורביו. היא ציינה כי החלטה זו "התוצאה שלה היא הפיכת התפקיד למשרת אמון על בסיס שיקולים לא ענייניים".

תגובת רונן בר

בר עצמו טוען כי פיטוריו עלולים להוביל ל"משטרה חשאית" ולפגיעה עצמאות השב"כ. הוא התריע על כך שהליכי הפסקת כהונתו מתבצעים בחופזה, תוך כדי שהחקירות נגד מקורבי ראש הממשלה נמשכות, ובכך מועבר מסר מסוכן לכל שדרת הפיקוד בשב"כ.

המשך ההליך בבג"ץ

בעקבות העתירות שהוגשו לבית המשפט, הוצא צו ארעי שמקפיא את ההחלטה להדיח את בר עד לדיון נוסף. השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה כי הדיון יתקיים עד לתאריך 8 באפריל. במקביל, עסק בית המשפט בבקשות נוספות שהוגשו ונפסק שאין לאסור על ראש הממשלה לראיין מועמדים חדשים לתפקיד ראש השב"כ עד למתן החלטה אחרת.

סיכום

השיקולים והטענות סביב פיטורי רונן בר ממשיכים לעורר שאלות על הגבולות שבין פוליטיקה לביטחון הלאומי, כאשר הבית המשפט יידרש להכריע בנושא רגיש זה בקרוב