פרס ישראל לסוציולוגיה לא יוענק בשנת תשפ"ה

רקע ונסיבות ההחלטה

פרס ישראל לסוציולוגיה לשנת תשפ"ה לא יוענק השנה לאף מועמד, לאחר שוועדת הפרס לא הצליחה להגיע להסכמה פה אחד. זאת בעקבות מחלוקת סביב מועמדותה של פרופ' אווה אילוז, אשר עמדתה עוררה התנגדות מצד שר החינוך יואב קיש.

התערבות פוליטית

ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר כי אילוז חתמה על עצומה שנשלחה בשנת 2021 לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, הקוראת לחקור את תגובת ישראל לטענות בנושא פשעי מלחמה ביהודה ושומרון. קיש הבהיר כי התנגדותו נובעת מהחלטתה של אילוז לשתף פעולה עם בית הדין, ולא מהישגיה האקדמיים: "ללא כל קשר להישגיה האקדמיים, איני מוכן להעניק פרס ישראל למי שפנתה לבית הדין בהאג נגד מדינת ישראל," כתב השר ברשת X.

דיוני ועדת הפרס

בתום הדיונים בוועדת הפרס, שניים מחבריה תמכו בהענקת הפרס לאילוז, אך חבר שלישי התנגד. בצעדו של קיש, אשר בחר שלא לכנס ועדה חלופית, הוחלט שלא לבחור זוכה אחר, והשנה לא יחולק הפרס.

תגובת פרופ' אילוז

בעקבות האולטימטום שניתן לה על ידי השר קיש להתנצל ולמשוך את חתימתה, פרסמה אילוז טור בעיתון "הארץ", שבו ציינה כי "המקרה שלי – שלילת פרס ישראל מסיבות פוליטיות – חשוב רק משום שהוא סימפטום של המחלה האוטואימונית שתוקפת את מדינת ישראל." היא הדגישה שלא תחזור בה מהחתימה שלה על העצומה, והוסיפה: "ב-2021 פלסטינים בגדה המערבית נרדפו, ועדיין נרדפים היום, והעצומה הייתה מחווה סמלית במחאה על היחס אליהם."

היסטוריה של מחלוקות בפרס ישראל

זו אינה הפעם הראשונה שבה תהליך הענקת פרס ישראל חשוף להתערבות פוליטית. בשנה שעברה נרשמו סערות סביב מועמדותו של יזם ההייטק איל ולדמן, שהעין הציבורית לא הייתה ערוכה לשפוט את מועמדותו על פי קריטריונים אקדמיים בלבד, אלא הבחינה גם במעורבותו במחאה נגד הרפורמה המשפטית.

המצב הנוכחי מעלה שאלות רבות לגבי מניעי הבחירות לעיתים קרובות במערכת הענקת פרס ישראל והאם יש מקום להעריך הישגים אקדמיים ללא התייחסות לרקע הפוליטי של המועמדים