רהט: ההצלחות והאתגרים של העיר הבדואית בנגב

מציאות יומיומית ברהט

רהט, העיר השנייה בגודלה בנגב, מתמודדת עם אתגרים משמעותיים כמו תקצוב ממשלתי נמוך ובסיסה של פשיעה, אך מציגה גם מספר הצלחות משמעותיות בנוגע להשכלה ולקידום תרבותי. לאחרונה, קבוצה של אישי ציבור, חברי “קבוצת ירוחם”, ביקרה בעיר, המתאפיינת באוכלוסייה בדואית, במסגרת ניסיונות לקידום דו-קיום בין יהודים לערבים.

הביקור הוקדש לדיון על המרקם החברתי בעיר, בצל חוויות קשות שפקדו את האזור. ברקע הביקור, חודש הרמדאן, שבו מועלים ערכים של שלום ואחווה.

הישגים ושיפורים

לטלאל אל־קרינאווי, ראש העיר, הישגים רבים לזקוף לזכותו. מאז שהחל לכהן בשנת 1993, העיר הפכה למוקד של חינוך והתקדמות תרבותית. "היו ימים שבהם רהט הייתה מועצה מקומית ללא תשתיות בסיסיות, והיום יש בה ספרייה מודרנית ומוזיאון ייחודי," הוא ציין בגאווה. ניכר גם שיפור ברמת ההשכלה, במיוחד בקרב הנשים – כ-600 אנשי סגל רפואי בדואים עובדים כיום בבתי החולים באזור, ו-35% מהסטודנטים במכללת אחווה הם תושבי רהט.

אתגרים תקציביים וקשיים בביטחון

על אף ההצלחות, אל־קרינאווי לא חוסך בביקורת על הממשלה, במיוחד בנוגע לתקציבים המופנים לתוכנית רב-שנתית לצמצום פערים בחברה הערבית, שצומצמו במידה רבה. הוא התייחס לעיכובים בביטחון האישי, ושיתף סיפורים קשים מקולקטיב העיר, כולל מעשי אלימות הפוקדים את העיר. בשנת 2024 נרצחו ברהט שמונה אנשים בעימותים פנימיים.

דו-קיום עם האוכלוסייה היהודית

באירועים כמו סעודת האיפטאר, המתרחשת במהלך הרמדאן, מתקיים שיח בין יהודים לערבים על כורח ההידוק הדו-קיום והשוויון במלואו. באירוע זה, המארחים הצהירו על התחייבותם למלא את תפקידם כחלק מהחברה הישראלית.

בין ההנחות החיוביות, ישנם גם סיפורים מהחיים האמיתיים, כמו סיפורו של אברהם דבורי, חבר קיבוץ בארי, שהצילו יהודים במהלך אירועים קשים והוכיח את הצורך בשיתוף פעולה.

חשיבות ההשקעה בעתיד

על פי אל־קרינאווי, אם הממשלה תעלה את רמת ההשקעות בחברה הבדואית, ניתן יהיה להפחית את שיעורי הפשיעה והאלימות. הוא סבור כי רק כך תוכל רהט, עם אוכלוסייתה הגדלה, להיות דוגמה לחיים משותפים וארץ של כולם.

בביקורם, חברי הקבוצה יצאו בתחושה אופטימית שהמצב הנוכחי יוביל לשיפור ולעתיד טוב יותר עבור רהט והאוכלוסייה שלה