תמרור אזהרה במזור: הפיגועים שהיו יכולים להימנע

מחדלים במערכת הבריאות

על רקע שני פיגועים חמורים בעקבות שחרורם של מטופלים עם עבר פסיכיאטרי קשה מבית החולים לבריאות הנפש מזור, עולות שאלות קשות לגבי אחריות מערכת הבריאות והאכיפה. מסמכים ועדויות מצביעים על מחדלים בשחרור חולים מסוכנים והפסקת טיפול תרופתי.

מקרי פיגועים עם קשר לבית החולים

במרץ האחרון, יתרו שאהין, בן 20, רצח את כרים דהאמשה בן ה-70 ופצע נוספים בעקבות מצב נפשי קשה שבו טופל במרכז הרפואי לבריאות הנפש מזור. מעברו, שאהין היה מאושפז במחלקה סגורה עקב מחשבות אובדניות ושמיעת קולות, שהיו אמורות להדליק נורה אדומה אצל הצוות הרפואי. ישנם טענות כי טיפולו התרופתי הופסק עם שחרורו, דבר שהוביל להחמרת מצבו ומעשהו הקטלני.

חוסיין קראקע, גם הוא בן 30, השתחרר מבית החולים יום לפני שפגע במכוניתו בשני אנשים בשכונת רמות בירושלים. גם במקרה זה עלה כי הוא היה במגע עם הצוות הרפואי ושהה במחלקה בשל שמיעת קולות שקראו לו לפגוע באחרים, אך שוחרר לטיפול בקהילה.

חקירות וטיפול במקרים קודמים

סיפורים נוספים מבית החולים מצביעים על מטופלים נוספים, שבהם היו מקרים של הזנחה. לדוגמה, אחת המטופלות התאבדה במהלך משמרת ערב, כאשר טיפול רפואי הולם היה יכול למנוע את התאבדותה. מטופל נוסף מת לאחר שנפל במיון, מה שמעורר שאלות לגבי האחראים על טיפולו.

מקורות המוכרים את הנעשה בבית החולים מדגישים את הצורך בתחקיר יסודי שיבחן את האירועים הנוגעים למטופלים שלכאורה היו יכולים להימנע.

שאלות פתוחות ואחריות מערכת הבריאות

לצד המקרים המדאיגים הללו, עולות שאלות בדבר אחריות מטעם משרד הבריאות והיועמ"שית. כל עוד אין חקירה פתוחה מצד המערכת, נשאלות שאלות על המחדלים בהבחנה ובטיפול במטופלים מסוכנים.

מהמרכז לבריאות הנפש מזור ומשרד הבריאות נמסר כי פרטיהם של המקרים בכתבה אינם מדויקים בחלקם. בשיחה עם דוברות משרד המשפטים, ציינו כי כל תלונה נבחנת על ידי המשטרה.

כפי שניתן להבין, מדובר באחריות רבה שעל מערכת הבריאות לקחת ולטפל בה, כדי למנוע מקרים כאלה בעתיד