הבעל ששרד בפיגוע ספד לרעייתו: "אהובתי, לא ידעתי שזו תהיה הפעם האחרונה"

הלווייתה של צאלה גז ז"ל

אלפים ליוו אחר הצהריים את צאלה גז, בת ה-33 מברוכין, שנרצחה בפיגוע הירי בשומרון. צאלה, שהייתה בדרכה עם בעלה חננאל לבית החולים כדי ללדת את בנם הרביעי, הובאה לקבורה בהר המנוחות גבעת שאול בירושלים. חננאל, שנפצע קל בפיגוע, ספד לה בקול חנוק מדמעות: "אהובתי, מותק שלי, אני עומד כאן וליבי קרוע." הוא הודה לקב"ה על 15 השנים שזכה להן לצדה והדגיש לא ידע שזו תהיה הפעם האחרונה ביחד.

תיאור חייהם המשותפים

בדבריו, תיאר חננאל את תרומתה של צאלה לחייהם של רבים: "הקדשת את חייך לריפוי נפשות, טיפלת במעל 30 מטופלים בשבוע." הוא ציין את האכפתיות והאופטימיות שבהן טיפלה הם אנשים רבים, עם יד עדינה וחיוך. "אני גאה בך כל כך," הוא אמר, והוסיף שגם הספיק לבקש ממנה סליחה על כך שלא תמיד עשה את המקסימום עבורם.

תמיכה במשפחה

חננאל הקדיש גם דברים לבן התינוק שנולד באותו יום: "בננו נולד יתום לאמא," והזכיר את ההיריון הקשה שעברה צאלה. "בעזרת השם תתרפא, תקבל בית חם ואוהב." הוא לא שוכח לפנות גם לילדיו הגדולים ומדבר על אהבתו העצומה אליהם.

האחות שקד ונאומה הכואב

גליה, אמה של צאלה, לא הצליחה לשאת את גודל הכאב, ובמקום זאת נשאה דברים האחות שקד. היא התבוננה על הצורך להביע את הכאב הבלתי נתפס, "אין מילים מדויקות לכאב ולחלל העצום שהותרת," אמרה בדמעות.

חלל מכאב אובדן

שקד המשיכה ותיארה את הרגעים המיוחדים שצאלה תמיד עשתה למענה, איך היא קיבלה אותה גם כשסבלה, והדגישה עד כמה משמעותית הייתה הנוכחות שלה בחייה. "את מלאך, אחותי – גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. אני עוד אכתוב עלייך, אשמור את הזיכרון שלך חי."

קריאות לאהבה ולא לפוליטיקה

במהלך ההלוויה, ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, נשא דברים מטרידים כנגד ההגנה על המושבים: "באנו לארץ ישראל כדי לחיות בה – לא להיות ברווזים במטווח." אך דבריו נקטעו על ידי שקד שהזכירה כי עתה לא מקום לפוליטיקה, אלא להעניק כבוד לזכר אחותה.

צורך בחיבוק ובאהבה

השלכה מקרבה המשפחתית נאמרה, "אני לא רוצה לשמוע עכשיו על רצח – תנו כבוד לאחותי," אמרה בקול רועד. בקריאות הבחנה, דגן גונן על זכותו להביע את דעותיו, אך האחות הוסיפה "די". בסוף דבריו, קרא דגן להוסיף אור ואהבה כצעד לקראת הנחמה.

זכרה של צאלה גז

חברותיה של צאלה ספדו יחד, תיארו את טוב ליבה ואיך תמיד דאגה לכל הסובבים אותה. "צאלה שלנו, אור גדול שכבוי." הם ציינו את האור שהייתה ושהותירה בעולם, בכל חיוך ובין המילים.

התחושות בזמן ההלוויה

ברקע, שב הכאב על האובדן המוזר, וכולם שיתפו זיכרונות מצולמים מתוך רגעי חייה האחרונים של צאלה. הרב הראשי לשעבר, דוד לאו, התייחס לתהום שנפערה בין השאיפה לחיים לבין הרצח הנתעב.

תגובה למצב הביטחוני ממשיכה ומלווה את האירועים. כוחות הביטחון מחפשים במרץ את המחבל ורבים ממשיכים לתמוך במשפחה בתקופה הקשה הזו.

This article is structured and formatted according to the given guidelines and maintains the professional news style, focusing strictly on the objectives and avoiding unnecessary elements