רץ המרתון שלא נכנע לנאצים ונרצח באושוויץ: סיפורו של אוסקר הקש
תחילת המסע האולימפי
ב-3 ביוני 1932, אוסקר הקש, רץ המרתון הצ'כי, חזר לביתו וברך את אימו בבשורה שהוא נבחר לייצג את צ'כוסלובקיה במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס. ההתרגשות במעונו הייתה רבה, שכן משפחת הקש האמינה בכישרונו הגדול. אוסקר, שנולד ב-10 באפריל 1908 ברוזדלוביצ'ה, כבר נחשב לאלוף ריצות ארוכות ויותר ממוכן, במיוחד למרתונים.
נתיב ההצלחה
בגיל 20 סיים הקש במקום חמישי באליפות צ'כוסלובקיה וזכה בהזמנה להשתתף במרתון הבינלאומי של קושיצ'ה, שם סיים עשירי. ב-1929 כבר הוכתר כאלוף המדינה בריצת המרתון וקבע שיא זמנים מרשים של 2:48:31 שעות. הקש היה ידוע גם כאחד מאתלטי המאמרות בכישרונו, ולא פספס הזדמנות להתאמן כמו שצריך גם בתנאים מאתגרים.
קשיים בדרך לאולימפיאדה
אף על פי שהשמחה הייתה גדולה, בחודשים שלפני האולימפיאדה, היה קיים חשש לגבי התנאים הכלכליים של מדינת צ'כוסלובקיה בעקבות המשבר הכלכלי. הממשלה סירבה לממן את המשלחת, ולכן מרבית ההוצאות גוללו על מועדונים וגורמים פרטיים, כולל תמיכה מהקהילה היהודית.
במהלך הנסיעה ללוס אנג'לס, המשלחת הגיעה באוניה, כאשר אוסקר נאלץ לרוץ מחוץ לחדר הכושר הפנימי. למרות הקשיים, הוא הגיע לאולימפיאדה והצליח לסיים במקום השמיני עם זמן של 2:41:35 שעות, הישג חסר תקדים עבור ספורטאי צ'כוסלובקי במרתון.
עקבות ההצלחה ופופולריות במדינה
לאחר האולימפיאדה, אוסקר הקש זכה לקבלת פנים מרהיבה עם שיבתו לארץ והוא הפך לדמות מופת לאומית. יש לציין כי הוא וישנם ספורטאים נוספים מהמשלחת חזרו הביתה עם ארבע מדליות. הקש עצמו נחשב לאגדה בעיני הציבור, והוא הפך למושא הערצה בקרב אוהדי הספורט.
המאבק נגד הנאציזם
המציאות הפוליטית החלה להשתנות כאשר בינואר 1933 עלה אדולף היטלר לשלטון בגרמניה. למרות ההצלחה בספורט, אוסקר הקש היה אחד מהקולות שהתנגדו למתן הזכות לגרמניה לארח את המשחקים האולימפיים ב-1936 בברלין. הוא פעל עם קבוצות רבות לשנות את המצב, ושב עם קולו למאבק נגד הפשיזם.
אבל הכיבוש החל
במרץ 1939, בעקבות הסכם מינכן והכיבוש הגרמני, החלה תקופה קשה עבור יהודים בצ'כוסלובקיה. אוסקר הקש נשלח למחנה טרזין ב-1941, ואז בשנת 1943 הגיע למחנה ההשמדה אושוויץ, שם מצא את מותו בטבח המחנה בגיל 36.
המורשת של אוסקר הקש
אוסקר הקש ניחן לא רק בכישורים ספורטיביים מרשימים אלא גם באומץ והתנגדות לאידיאולוגיה הבעייתית שהחלה להשתרר בגרמניה. מורשתו נחקקה בזיכרון ההיסטורי של צ'כוסלובקיה, והוא נזכר כאחד הרצים אשר לא נכנעו לנאצים