אוסקר הקש: רץ המרתון שלא נכנע לנאצים

ההישג האולימפי והשפעתו

אוסקר הקש, רץ המרתון הצ'כוסלובקי, חזר לביתו ב-3 ביוני 1932 עם בשורה מרגשת: הוא נבחר לייצג את צ'כוסלובקיה במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס. המשפחה, במיוחד אמו סופיה, התמלאה בגאווה והתכוננה בקשב רב ליום הגדול. אולם, כל הכרוזים והתשואות לא יכלו לחזות את עתידו המייאש של הקש, אשר נאלץ להתמודד עם המציאות הסוחפת של מלחמת העולם השנייה.

תחילת הקריירה הספורטיבית

אוסקר הקש, שנולד ב-10 באפריל 1908 ברוזדלוביצ'ה שבצ'כיה, בלט כבר כאלוף צ'כוסלובקיה בריצות ארוכות. הוא גילה כישרון יוצא דופן, ואף סיים במקום חמישי באליפות צ'כוסלובקיה בגיל 20. בשנת 1929, בזמן שייצג את המועדון היהודי "הגיבור" מפראג, הוא הוכתר כאלוף המדינה במרתון.

המשלחת האולימפית

מאפיין בולט במשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס היה החושך הכלכלי שחל על העולם באותה תקופה, מה שהקשה על צ'כוסלובקיה לשלוח מתמודדים. הממשלה סירבה לממן את המשלחת, מה שהוביל לכך שהוצאות רבות שולמו על ידי גורמים פרטיים, כולל הקהילה היהודית, שסייעה לממן את נסיעותיהם של הקש ואחרים.

אלא שהקש לא וויתר. למרות שעבר מסע מפרך באוניה, שבו נאלץ לאמן את עצמו במהלך ההפלגה במעגלים של 105 פעמים סביב הסיפון, הוא הצליח לסיים את המרוץ במקום השמיני מתוך 28 משתתפים תוך זמן מרשים של 2:41.35 שעות.

המאבק נגד הנאצים

לאחר הצלחתו האולימפית, כאשר חצי שנה לאחר מכן עלה אדולף היטלר לשלטון בגרמניה, הקש, יהודי גאה ולוחם אנטי-פשיסטי, התנגד להרשאת גרמניה לארח את המשחקים האולימפיים של 1936. הוא נלחם למען חרמת המשחקים, והשתתף בהקמת "הוועדה לדחיית משחקי ברלין". גם כאשר נתקף בביקורת מהעיתונות, הוא לא חדל ממחאתו נגד הנאצים.

גירוש ונפילתו

עם עליית השלטון הנאצי ותחילתה של מלחמת העולם השנייה, התנאים במחנה גטו טרזין הלכו והחמירו. הקש, שהיה בין 60,000 יהודים שנשלחו לשם, נשלח בהמשך לאושוויץ, שם מצא את מותו בתאי הגזים במרץ 1944, בגיל 36.

מורשתו

אוסקר הקש נזכר לא רק כרץ המרתון בעל ההישגים המרשימים אלא גם מוצג כאגדה עמידה נגד הנאצים. הוא סימל את הקול של ספורטאי יהודי עז רוח בתקופה עימלה.

הוועד האולימפי הצ'כי ממשיך להוקיר את הישגיו עד היום, וההיסטוריה שלו מדגימה את העמידה המוצקה של הספורט כנגד רוחות הרשע והאופל של המאה התשע-עשרה