אשמה עזה: המסר של הימים הנוראיים – להרגיש אשם זה להיות אנושי

ההקשר החברתי והציבורי ב ימים הנוראים

במהלך הימים הנוראים, מאות אלפים מתאספים בבתי הכנסת בארץ, פותחים מחזורים ומקיימים את טקסי התשובה המסורתיים. בין אם מדובר בהכאה על חוּת או בתפילות לזיכוי מחטאים, רבים חווים קושי להרגיש חרטה כנה על מעשים שלא בהכרח עשו. חווית האשמה הזו היא חלק מהותי מהחיים האנושיים, אך בעידן המודרני, במיוחד בדור הפוסט-מודרני שבו אנו חיים, אנשים מרבים להרגיש מנותקים מהערכים והאידיאלים המסורתיים.

הקושי להרגיש אשמה

המסר המרכזי בימים אלה, כפי שמדגיש הפסיכולוג רונן יעקובסון, הוא שחשוב להרגיש את האשם. בעולם אינדיבידואלי כמו שלנו, ההכרה בחולשה האישית, בעובדה שאיננו מושלמים, היא קשה לעיכול. התופעה הזו נובעת פעמים רבות מתחושת בדידות, בה איבדנו סמכויות ומסגרות שהיו לנו בעבר.

בני ישראל ושירת הים

ההתמודדות עם הכאב הציבורי לא מוגבלת רק למליוני הישראלים המחשבים את פעולתה של המלחמה בעזה. במדרש על שירת הים, מוצג המושג המוסרי כאשר הקב"ה פונה לבני ישראל ואומר: "מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?" התמקדות זאת לא יכולה להתעלם מההרס שמתרחש, גם אם יתכן שהמלחמה נראית מוצדקת בעיני רבים.

פציעה מוסרית

תחושת האשמה והכאב יכולה להתגבר במצבים של "פציעה מוסרית", מצב שבו אדם חווה פגיעות נפשיות לא רק כתוצאה מטראומה אלא גם ממעשים שסותרים את ערכיו האישיים. פעמים רבות, כאשר אדם מבצע את מה שנראה לכאורה כהגנה עצמית, הוא עלול להתמודד עם הרגשה קשה כאשר הנזק הנגרם לאנשים חפים מפשע מפר את האיזון הפנימי שלו.

קריאה לרגשנות ולחמלה

אחת מהקריאות המרכזיות היא לא לאבד את האנושיות שלנו, גם כאשר אנו עומדים מול מציאויות קשות. לא משנה מה דעתך הפוליטית, חשוב לשמור על פתיחות רגשית ולתת מקום לכאב ולתחושת האשם. אנשים נקראים לא להתכחש לרגשותיהם ולתת לעצמם את הלגיטימציה להרגיש.

מסר חשוב לימים הנוראים

רונן יעקובסון מסיים את דבריו בברור: "אל תפסיק להרגיש". ההכרה ברגשות, גם במצבים קשים, שומרת על מגע בבני אדם ומונעת מאתנו להיכנס לעולם של אדישות. האתגר שלנו הוא לא להרגיש אשמה כי אנחנו מוכרחים, אלא לבחור להרגיש אשמים מתוך שפה מוסרית, כדי להישאר בני אדם.