בריטניה איימה לנטוש את בית הדין, צווי המעצר בכל זאת הוצאו

התראות ומניעת צווים

ממשלת בריטניה איימה לבטל את המימון לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג ולנטוש את אמנת רומא, אם יוצאו צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. כך עידכן תובע בית הדין הפלילי קארים ח'אן, שטען כי הוא קיבל איומים מבכיר בריטי ומגורם אמריקני לפני קבלת ההחלטה להוציא את הצווים.

ח'אן ציין שהשיחה עם הבכיר הבריטי התקיימה ב-23 באפריל 2024, אך לא חשף את שמו. ההערכה היא כי מדובר בשר החוץ לשעבר, דייוויד קמרון. הבכיר הובהר כי הוצאת צווים כאלו תהיה לא פרופורציונלית. בנוסף, ח'אן קיבל אזהרה מגורם אמריקני מפני "השלכות הרסניות" במקרה שבו יוצאו צווים לעיכוב.

תלונות חמורות נגד ח'אן

בחודש מאי פורסם תחקיר המתאר קשר מטריד בין התלונות שהוגשו נגד ח'אן לבין צווי המעצר שהוצעו. העוזרת הבכירה שלו, עורכת דין ממלזיה, הגישה תלונה על מעשים מיניים כפויים, שלדבריה התרחשו במהלך נסיעות עבודה ברחבי העולם. היא סיפרה כי ח'אן כפה עליה יחסי מין במהלך מספר הזדמנויות, וההאשמות הללו עוררו חשש למניעיו.

ביום ה-29 באפריל 2024, העוזרת נמצא בבכי כשהיא מדווחת על ההתעללות ליועץ בכיר אמריקני בבית הדין, תומאס לינץ'. יומיים לאחר מכן, ח'אן התמודד עם ההאשמות, והציע להתפטר, אך הוסיף כי הדבר עלול לגרום לאנשים לחשוב שהוא בורח מהנושא הפלסטיני.

תזמון מדאיג

התזמון של הוצאת צווי המעצר מעלה שאלות רבות, כאשר ח'אן השיב לישראל ולארה"ב בהפתעה עם ההכרזה על צווים חסרי תקדים נגד נתניהו. מדובר בפעם הראשונה בהיסטוריה של בית הדין, בה תובע מבקש צו מעצר נגד מנהיג דמוקרטי נבחר מבין בריתות המערב.

למרות שהשיחות עם גורמים אמריקנים מעידים על צורך בזמן לאסוף מידע, ח'אן ביטל בסמוך את נסיעתו לישראל ולעזה, דבר שמעלה חשד כי ההליך להוצאת הצווים לא היה תקין.

נראה כי האירועים האחרונים בבית הדין עלולים להשפיע על יחסי כוח ומדיניות בינלאומיים, בעוד שבריטניה וארה"ב מתמודדות עם ההשלכות של הליך זה.