רבש"ץ מבטחים נפל ב-7/10, חברו תפס פיקוד – ומנע אסון: "בכיתי 5 דקות – וחזרתי ממוקד"

ברט איזקסון: מפקד תחת חרדה

ברט איזקסון, רבש"ץ מושב מבטחים, מצא את עצמו בתפקיד פיקוד בזמן שאגו של חברו דן אסולין נפגע בקרב במהלך הטבח ביומו הראשון, 7 באוקטובר. לאחר שדן אמר לאיזקסון "בוא תעזור", החליף אותו איזקסון בעמדה על כביש 232, היכן שנלחם במחבלים שניסו לחדור למושב.

הרגעים שלפני ההתקפה

ביום ראשון, 7 באוקטובר, איזקסון התלוצץ עם חבריו בקבוצת וואטסאפ עד שזיהה את גודל האסון. ההודעות שמגיעות מהקיבוץ לא משאירות מקום לספק. באותו רגע, הוא הבין שדן, חברו הקרוב, לא יחזור עוד.

גישתו המקצועית

בתוך המשבר המזעזע הזה, איזקסון דיבר עם דן, שעדיין היה בשדה הקרב. "לא ענה לי," אמר איזקסון, "ואין מצב כזה שהוא לא עונה לי. אני והוא זמינים אחד לשני 24/7." לאחר שעות של לחימה, כשתיאר את התחושות שלפני הכניסה למושב, הוא ציין: "הבנתי שאין לי זמן להיות עצוב".

אחריות כפולה

לאחר נפילתו של סגן הרבש"ץ ליאור בן יעקב, איזקסון קיבל אחריות כפולה כאשר הוטלה עליו הפיקוד על כיתת הכוננות של מושב ישע. "באותו רגע הבנתי שאני רבש"ץ מבטחים", התעקש איזקסון.

סיכום האירועים

בהעברת אחריות בנסיבות קשות, ברט איזקסון סחף את המושב בצורה שמנעה אסון נוסף. לפני שראה את חבריו שנהרגו, הוא לקח לעצמו חמש דקות בכי כדי לעבד את המצב, אך מיד לאחר מכן חזר להיות ממוקד ולנקוט בפעולות הנדרשות. "הייתי במדים של רבש"ץ, וכשראיתי כוחות אמרתי להם להתחיל לסרוק".

מבט לעתיד

האמונה של איזקסון ותחושת האחריות שהוא לוקח על עצמו מהווים דוגמה להקרבה ולמקצועיות של אנשי הביטחון בקהילות ברמה המקומית. בעבורו, הניצחון האמיתי היה לא רק במניעת אסון, אלא גם בשמירה על יחסי החברות והקשר ההדוק עם חבריו.