ימי זיכרון ויום העצמאות – זכויות העובדים בישראל

ימי הזיכרון ויום העצמאות במדינת ישראל מביאים איתם שאלות רבות הנוגעות לזכויות עובדים. כדי להבין את המצב החוקי, פנינו לעו"ד יעל דולב ולעו"ד עידן פפר, שניהם מומחים בדיני עבודה, כדי להציג את הכללים והזכויות שצריכים להכיר כל עובד וכל מעסיק.

חופשה ביום זיכרון

אפשרות לצאת לחופשה

עובד שאינו קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל ורוצה להיעדר ביום הזיכרון על חשבון ימי חופשה, יכול לעשות זאת כ"יום בחירה". בהתאם לחוק חופשה שנתית, הוא מחויב להודיע למעסיק 30 יום מראש. ניתן לממש יום בחירה אחד בשנה מתוך רשימת ימי הבחירה הקבועים בחוק, אם כי אפשר להסכים עם המעסיק על שינוי זה.

זכויות בני משפחה שכולים

לפי חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, קרובים משפחתיים של החללים – הורים, בני זוג, ילדים ואחים – רשאים להיעדר מעבודתם ביום הזיכרון, ולראותם כמי שעבדו בפועל. יש להדגיש שאין להחסיר שכר או ימי חופשה מהעובדים הללו. החוק גם מגביל את האפשרות לפיטורים של עובדים שקרוב משפחתם נפטר בשירות צבאי לתקופה של 5 שנים לאחר גיל הפרישה.

תשלום על עבודה ביום העצמאות

זכאות לתשלום נוסף

עובדים ששוהים ביום העצמאות בעבודתם זכאים לתשלום בגובה של 250% משכרם הרגיל, או ביום חופש עם תשלום של 150%. להלן התנאים:

• עובד יומי שעבד ביום העצמאות יהיה זכאי לתשלום עבור יום עבודה רגיל, אם עבד לפחות שלושה חודשים במקום העבודה ולא נעדר יום לפני או אחרי החג.
• לעובד חודשי, אם הוא לא עבד ביום העצמאות, לא תשתנה המשכורת שלו. אך אם עבד ביום החג, הוא זכאי לתוספת של 150%.

האם ניתן להכריח עובדים לעבוד?

על פי פסיקות בתי הדין לעבודה, מעסיקים אינם רשאים לחייב את העובדים לעבוד ביום העצמאות אלא אם המוסד שבו הם עובדים נחשב לשירות חיוני. במקומות עבודה שאינם חיוניים, העבודה במועדים אלו תתקיים רק בהסכמת העובדים.

בכך אנו מקווים לספק מידע ברור ומשמעותי לכל העובדים והמעסיקים בנוגע לזכויותיהם בימי זיכרון ויום העצמאות