המצב הציבורי והממשלתי בטהראן לאחר התקיפה האמריקאית

אתגרי המטרות של איראן

בני סבתא, מומחה לאיראן במכון לאסטרטגיה לביטחון לאומי (INSS), התייחס לתגובה בטהראן לאחר התקיפה האמריקאית בחצות. לדבריו, "איראן ממשיכה את הרטוריקה הלוחמנית האופיינית שלה – העיתון המרכזי שלה קרא להבעיר את המפרץ הפרסי, לתקוף ספינות זרות ולצאת מהסכם הגרעין. זה לא מפתיע." סבתא הדגיש כי מנהיגות איראן מנסה גם להפחית את האירוע ולהעביר מסרים של כוח.

ניסיונות למזער את האירוע

"קצת לפני התקיפה, ציוץ מוועדת הביטחון הלאומית, הגוף המייעץ העליון של המנהיג העליון, ניסה למזער את המצב והאשים את ישראל בחולשה – באומרו 'היא זקוקה לארצות הברית, והאמריקאים נכשלו.'" סבתא ציין כי הדילמה המרכזית של טהראן היא חוסר האלטרנטיבות שלה, והוסיף: "אפילו במתקפות הטיל שלה, איראן חוזרת על תבניות מוכרות".

הכנה לעימותים ישירים

סבתא העיר כי ישראל הבינה מזמן שהאיום האיראני אינו כפי שמתואר, ולעיתים לעימות ישיר יש ערך לפיצוח האמת. לדבריו, מקור הקשור למשטר סיפר: "למנהיג יש בעיה – עד שהוא לא מפסיד הכל בשולחן המשחקים, הוא לא יקום מהכיסא."

המצב הפנימי ואובדן הכוח

סבתא הוסיף כי המשטר כבר אינו מאורגן כמו בעבר והאיראנים נמצאים כעת במוד הישרדות: "האנשים שם מתמודדים עם מחסור בדלק ולחם, והמשטר איבד גם את הכוח הגרעיני וגם את יכולת ההרתעה שלו."

לקחים מהעבר

בהתייחסו לפרקים היסטוריים, סבתא הזכיר את התקלות האיראניות עם חיל הים האמריקאי במלחמת איראן-עיראק, והתראה כי ייתכן שאיראן שוב תחצה את הקו ותספוג תגובה אמריקאית חריפה. "ייתכן כי כבר מועברים מסרים לשיחות ולהסכם ירי, עם ויתורים גרעיניים משמעותיים", אמר.

האתגרים של חמינאי לעתיד

לגבי עתידו של המנהיג העליון חמינאי, סבתא ציין כי הוא עשוי להתמודד עם החלטה קריטית: "חמינאי נמצא כעת במצב דומה לזה של נסראללה – הישרדות היא הכל. אם הוא לא יוותר, המבנה כולו עלול להתמוטט."

התוכנית הגרעינית של איראן

סבתא ציין כי מדובר במזל שהאורניום המועשר לא התפוצץ או גרם לאירוע רדיואקטיבי. "ייתכן שהוא כבר הועבר למקום בטוח. כך או כך, המתקן ספג נזק משמעותי – ייקח לפחות שנתיים עד שלוש לשחזרו, והאיראנים יודעים שזה פותח את הדלת לשיחות תחת תנאי כניעה."

השאיפות האזוריות של איראן

בעניין מעמדה האזורי של איראן, סבתא הדגיש כי השאיפה למעמד אזורי חוצה משטרים: "איראן, בלי קשר למי שמוביל אותה, תמיד תראה את עצמה כמעצמה אזורית. אפילו הגולים האיראנים מאמינים בזה. זו תשוקה עמוקה בקרב 80 מיליון איראנים, והעולם צריך ללמוד לנווט בה