איראן בסוף 2025 ותחילת 2026: משבר כפול
לחץ חיצוני ומשבר פנימי
באמצע ימי סוף 2025 ותחילת 2026, איראן מוצאת את עצמה לכודה במשבר כפול. כלפי חוץ, הלחץ הצבאי והמדיני הולך ומתרקם מצד ממשל טראמפ וישראל, בעוד שבפנים נמשך משבר כלכלי חמור שמקיף את המשק האיראני, מהמניות בבורסה ועד הבאזאר והרחובות.
בעיתונות האיראנית מנסים לייצר תמונה של "וופאק", המציגה אחדות לאומית ופתיחות לביקורת. אך מעבר למילים, התמונות משקפות מתיחות רבה בין הנהגה פוליטית השואפת להרגיע, לבין מערכת ביטחונית-משפטית המזהירה מפני "גיס חמישי" המנצל את המצוקה הכלכלית לערעור היציבות.
דינמיקה גרעינית כצל אסטרטגי
הדיון על תוכנית הגרעין האיראנית נדחק זמנית לשולי סדר היום, אבל הוא נותר כבסיס לכל דיון אסטרטגי. שר החוץ עבאס עראקצ'י מצהיר כי "דיפלומטיה לבדה אינה מובילה לשום מקום", מה שמשקף תפיסה ברורה לפיה המשא ומתן הוא פונקציה של מאזן כוחות ולא תחליף לו. היכולת הגרעינית מוצגת כחלק בלתי נפרד מ"גבולות הדיפלומטיה".
במקביל, פרשנים מזהירים כי חלון ההזדמנויות לדיפלומטיה מצטמצם, והסלמה אזורית צפויה לסגור אותו במהרה.
מדיניות חוץ: טראמפ ונתניהו, רוסיה ו סין
במוקד מדיניות החוץ ניצבת הדינמיקה בין טראמפ לנתניהו. הפגישה החמישית במאר-א-לאגו נחשבת למאמץ של נתניהו להשיג אור ירוק לתקיפת מערך הטילים האיראני. בעיתונות בטהראן מדווחים על ניסיון לבנות איום גלובלי באמצעות דיווחי מודיעין על טילים ארוכי טווח וראשי קרב כימיים.
במקביל, תחושת האכזבה מרוסיה ומסין גוברת, כאשר התמיכה שלהן מצטמצמת לסיוע סימבולי בלבד ואינה מצליחה למנוע סנקציות נוספות.
המזרח התיכון: הזדמנויות ואיומים
המשבר בתימן, בין סעודיה לאיחוד האמירויות נחשב לחלון הזדמנויות עבור איראן לפירוק קואליציות עוינות. מצד שני, ההכרה הישראלית בסומלילנד נתפסת כאיום אסטרטגי שמגדיל את הנוכחות הישראלית בים האדום ובמצרי באב אל-מנדב, מה שמזוהה כאתגר עבור "העולם האסלאמי" כולו.
פנימה: מחשבות על אחדות וכוח
בזירה הפנימית, השמרנים מציינים את יום "9 בדי" כסמל להתגייסות העם נגד איומים חיצוניים. ראש הרשות השופטת מזהיר מפני מלחמה היברידית, בעוד שבממשלה מתבצע חילוף דרמטי כאשר עבדאלנאסר המתי מתמנה לראש הבנק המרכזי בהקשר למשבר המטבע.
בפרלמנט, התקציב לשנה הקרובה הופך לזירה של עימותים, כאשר חברי ועדת התקציב מאשימים את הממשלה בפגיעה בשכבות החלשות.
הכלכלה על סף רתיחה
עם חציית רף ה-140 אלף תומאן לדולר, פרצות מחאות ספונטניות בעקבות כאוס כלכלי מצטברות. הנשיא פזשקיאן מודה במשבר השכר הגבוה והמסים. במקביל, משרד הכלכלה דוחה תביעות על רווחי ייצוא שאינם חוזרים למדינה.
חברה ותרבות: זעם ותגובה
בקרב הציבור ישנו זעם גובר ובקשות להידברות מצד הנשיא. בשיח על זכויות נשים, החוק החדש נתפס כפוגע בביטחוןן. רשימת תביעות שמפרסם "בית המפלגות" מדגישה את הקולות הנשיים המבקשים להילחם על זכויותיהם.
הקרב האמיתי בעידן זה לא מתנהל רק במתרחש בזירות גרעיניות או קרביים רחוקים אלא באינטראקציות יומיומיות בעיר, בעיות כל经济, וביישומים חברתיים שמקנים משמעות לחיים הציבוריים באיראן.