הרפורמה שלא מורגשת: מה קרה להבטחה לחסוך 6,000 שקל למשפחה?

מבוא לרפורמה

ממשלת ישראל השיקה את רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה – טוב לישראל", כשהמטרה המוצהרת הייתה לחולל שינוי בשוק היבוא ולצרוך עבור המשפחות הישראליות חיסכון של כ-6,000 שקל בשנה. אולם, כמעט חצי שנה לאחר כניסתה לתוקף, רבות מההבטחות לא מומשו ועולות שאלות לגבי השפעתה על יוקר המחיה.

שני משרדים, שתי גישות

הרפורמה נחלקת בין משרדי הכלכלה והבריאות, שמחזיקים בגישות שונות כלפי מטרותיה. במשרד הכלכלה מדגישים את ההבטחות לחיסכון לצרכן, בעוד שבמשרד הבריאות מצהירים כי מטרת הרפורמה העיקרית היא שמירה על בריאות הציבור, ולא בהכרח הפחתת יוקר המחיה. "ככל שלפעולות ההתאמה הרגולטוריות תהיה השפעה על יוקר המחיה – זו תופעה מבורכת", ציינו במשרד הבריאות.

שווקים תחת השגחה

על פי דוחות שונים, השוק לא הראה שיפור משמעותי. דבריו של עו"ד עמיר עופר, מנהל ענף המזון והמשקאות באיגוד לשכות המסחר, מלמדים כי "הרפורמה מקלה על יבוא מוצרי מזון רגישים, אולם היא לא מספקת מענה למוצרים שאינם מקוריים לאירופה".

עליית מחירים נמשכת

בינתיים, האינפלציה במדד המחירים לצרכן עומדת על 3.4%, ומחירי המזון עלו ב-4.5% בשנה האחרונה. ניכר כי יוקר המחיה ממשיך להחמיר, מה שמנוגד להבטחות הממשלתיות.

תגובות המשרדים

משרד הכלכלה הצהיר כי: "הרפורמה היא הגדולה ביותר בארבעה עשורים", תוך כדי שמשרד הבריאות מדגיש כי מטרתה לשפר את הליכי הרגולציה על שוק המזון והתמרוקים ולאו דווקא להוריד מחירים.

בינתיים, לאור מחסומים רגולטוריים והסכמים שונים, גם הזמנים שבו תיכנס הרפורמה לתוקף ויתחילו להיראות תוצאות בשוק, עשויים לקחת זמן רב יותר מהצפוי.

סיכום

בשוק שבו משפחות רבות מחפשות פתרונות לחיים ביוקר, הרפורמה בתחום היבוא מציבה אתגרים גדולים. השאלה שנשאלת היא – כמה זמן עוד יצטרכו הצרכנים להמתין לחיסכון המדובר?