יתחרטו על היחס לישראל?

סנקציות אמריקאיות על שופטי בית הדין הבינלאומי בהאג

ארצות הברית הטילה סנקציות חדשות על ארבעה שופטים בבית הדין הפלילי הבין לאומי בהאג בעקבות החלטותיהם האחרונות נגד ישראל וממשלת ארה"ב. הסנקציות, שכוללות הקפאת נכסים ואיסור כניסה לארצות הברית, הביאו לסערה פוליטית לאחר שצווי מעצר הוצאו בנובמבר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר, יואב גלנט.

רקע על הסנקציות

הסנקציות שהוטלו מגיעות לאחר שבחודש פברואר הכריז הממשל של הנשיא דונלד טראמפ על צעדים נגד התובע הראשי של בית הדין, קארים חאן. בעקבות הסנקציות, חאן איבד את הגישה לדואר האלקטרוני שלו וחשבונות הבנק שלו הוקפאו. לדברי גורמים בממשל האמריקאי, ההחלטות האחרונות של בית הדין מהוות איום על ריבונותה של ארצות הברית וכפועל יוצא, על ריבונותה של ישראל.

רשימת השופטים המושפעים

השופטים המושפעים מהסנקציות הם:

• בטי הולר (סלובניה)
• ריין אלאפיני-גנסו (בנין)
• לוס דל כרמן איבנייס קראנסה (פרו)
• סולומי בוסה (אוגנדה)

בנוסף, שני שופטים נוספים, ניקולא גילו (צרפת) וטומוקי אקנה (יפן), לא נכללים ברשימה המושפעת.

תגובת בית הדין והמדינה האמריקאית

בית הדין הבינלאומי בהאג פרסם תגובה חריפה, כאשר מתח ביקורת על ההחלטות והצהיר כי הן מהוות ניסיון לערער את עצמאותו של מוסד שיפוטי בינלאומי. מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, הדגיש כי "ארצות הברית תנקוט בכל פעולה נדרשת כדי להגן על ריבונותה ועל זו של ישראל".

הצהרה פומבית של רוביו

רוביו ציין בהצהרתו כי הסנקציות הוטלו בעקבות מעורבות השופטים במאמצים לחקור ולהאשים אזרחים של ארצות הברית וישראל מבלי שקיבלו את הסכמת המדינות. "ה-ICC הפך לגוף פוליטי, הטוען לזכות בלתי מוגבלת לחקור ולהעמיד לדין אזרחים של מדינות שאינן צד לאמנת רומא".

סיכום

הסנקציות האמריקאיות והתגובות השונות משקפות את המתח הגובר בין הממשל האמריקאי לבין בית הדין הבינלאומי בהאג בנושא הקשור לישראל. העתיד של מערכת היחסים הזו נראה מעורפל ולא ברור, אך ברור כי מדובר במהלך שיכול לשנות את האופן שבו פועל בית הדין מול המדינות החברות בו