נגד ישראל: ארה"ב מגבירה את הלחץ על האג, וממשיכה להעניש שופטים ותובעים

רקע על הסנקציות האמריקאיות

הממשל של דונלד טראמפ הודיע על הטלת סנקציות על ארבעה שופטים ותובעים בבית המשפט הפלילי הבינלאומי בהאג. הסנקציות מוצגות כניסיון להפעיל לחץ על בית הדין בעקבות צווי המעצר שהוצאו נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, אשר הואשמו בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות.

פרטי הסנקציות

נכון להיום, השופט ניקולה יאן גיו מצרפת, השופטת קימברלי פרוסט מקנדה, התובעת נזהאט שאמין חאן מפיג'י והתובע מאמה מנדיאייה ניאנג מסנגל הם המטרות המרכזיות של הסנקציות האמריקאיות. משרד האוצר ומחלקת המדינה האמריקאיות טוענים כי הסנקציות נובעות מההתנהלות של השופטים והכנת צווי המעצר נגד נתניהו וגלנט. במיוחד, גיו הוביל את הוועדה שהוציאה את צווי המעצר, בעוד שפרוסט נענשה בשל אישור חקירה נגד כוחות צבאיים אמריקאיים באפגניסטן.

תגובה לחקירה נגד ישראל

השופטת קימברלי פרוסט ספגה סנקציות בעקבות תמיכתה בחקירה נגד פעולות צבא ישראל וכוחות אמריקאיים. הנתונים מצביעים על כך שהחוקרים ייחסו את החקירות לפעולות בלתי חוקיות שמבוצעות על ידי בית הדין נגד ישראל.

ההשלכות של הסנקציות

הסנקציות האמריקאיות מקפיאות כל נכס אמריקני שעשוי להיות ברשותם של ארבעת השופטים והתובעים ומנתקות אותם מהמערכת הפיננסית האמריקנית. התגובה רשמית מהווה המשך למדיניות של ממשל טראמפ, שהביע התנגדות גלויה לבית המשפט בהאג.

אזהרות על חקירות עתידיות

בנוסף לכך, בתגובה להחלטות האחרונות, התובעת נזהאט שאמין חאן הצהירה כי לא קיימת עילה משפטית לביטול צווי המעצר שהוצאו נגד נתניהו וגלנט. בתגובה רשמית, חאן טוענת כי אין בסיס משפטי לבטל את צווי המעצר או להפסיק את החקירה בנוגע למצב הפוליטי בארץ ישראל ופלסטין.

סיכום

המהלך הנוכחי של ארצות הברית מצביע על גישה חריפה כלפי בית המשפט הפלילי הבינלאומי, בניסיון לשמור על יחסים עם ישראל. הסנקציות האחרונות מהוות דוגמה להמשך המתיחות שבין הממשל האמריקאי לבין המשפט הבינלאומי, ועשויות להשפיע על האופן שבו מתנהלות חקירות עתידיות על פעולות צבאיות בעימותים ברחבי העולם