האתגר הטורקי שמסכן את העליונות האווירית של ישראל
שיאים ביצוא הביטחוני הישראלי
בשנה החולפת, ישראל רשמה שיא חדש ביצוא הביטחוני, שנסק ל-14.8 מיליארד דולר, כאשר מחצית מסכום זה נובעת ממכירות של מערכות הגנה אווירית. המערכות הישראליות, שנושאות את תו התקן "קומבט פרובן" (Combat Proven), מוכחות בשדה הקרב, וזוכות לפרסום נרחב ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת ברחבי העולם.
בעקבות הפסקת האש בין ארה"ב למורדים החות'ים, שוגרו לעבר ישראל 45 טילים, כאשר רק אחד מהם פגע. למרות הפגיעה בנתב"ג, מדובר בסטטיסטיקה שמדינה כלשהי הייתה מוכנה "לקנות", עם פגיעות בשיעור המתקרב ל-2% בלבד מהשיגורים.
מערכות הנשק הישראלי
ההישגים ביצוא הביטחוני אינם נוגעים רק למערכות חץ 2 וחץ 3 של התעשייה האווירית. גם במערכות הנמוכות יותר כמו קלע דוד וכיפת ברזל של רפאל מתבצעות פעולות בעוצמה שאין לה אח ורע בעולם. עסקאות משמעותיות כמו מכירת חץ 3 לגרמניה בעבור 3.5 מיליארד דולר מעידות על הפנייה ההולכת ומתרקמת בקרב מדינות אירופה ונאט"ו למערכות הגנה.
האתגרים הגלובליים
הצורך במערכות הגנה אינו מקרי, במיוחד לאור האיום שמציבה רוסיה. תעשיות הביטחוניות הישראליות מסתמכות על חברות בנות במדינות שונות, כדי שהעסקאות ייראו כחלק מהכלכלה המקומית. עם זאת, ישנה תחושת חוסר ודאות בעקבות ההשהיה של ממשלת ספרד לרכישת טילי ספייק LR2 מרפאל.
האתגר הטורקי
טורקיה מהווה אתגר משמעותי לתעשיות הביטחוניות הישראליות. שיעור הסחר הביטחוני של טורקיה זינק מ-0.8% בשנים 2015-2019 ל-1.7% בשנים 2020-2024, לפי מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI). לאחר שאנקרה חסמה את השתתפות ישראל בתרגיל נאט"ו, החברה הטורקית אסלסאן הצליחה לקבל מקום בפרויקט GBAD של נאט"ו, לפיתוח מערכות הגנה אווירית.
פיתוח זה מציב את אסלסאן בשורה אחת עם מותגים בינלאומיים כמו לוקהיד מרטין, איירבאס וריית'און, דבר שמעיד על התקדמותה של טורקיה בתחומים אלו. עם ההשקעה בפיתוח תוכניות כמו "כיפת פלדה" של ארדואן, ברור כי טורקיה עשויה להפוך ליריבה ישירה של התעשיות הביטחוניות הישראליות בעתיד הקרוב.
ככל שההתקדמות הטורקית תימשך, הטכנולוגיה והקשרים שיפתחו עם נאט"ו יעמדו בפני לא רק את ישראל, אלא את כל האיזור.
מערכת start שואפת לקיים שיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים