בג"ץ ביטל את מנגנון מינוי הנציב; עמית: בממשלה "לא מנסים להסתיר את הכוונה למנות את אנשי שלומם"

פסיקת בג"ץ

בג"ץ קיבל את עתירות ההסתדרות, התנועה לאיכות השלטון, מכון ברנדייס ומרכז מנור, והחליט שהמנגנון הממשלתי שהוקם למינוי נציב שירות המדינה הוא בלתי חוקי. בפסק דין של הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, נקבע כי מינוי הנציב חייב להתבצע בהליך תחרותי ומפוקח. השופט סולברג, שנקלע בדעת מיעוט, טוען כי אין סיבה להתערב בהחלטות הממשלה.

הדגשת חשיבות מקצועיות הנציב

נשיא בג"ץ, יצחק עמית, ציין כי "נציב שירות המדינה נדרש לבצע את מדיניות הממשלה תוך שהוא עומד בדרישות המקצועיות הנובעות מאופי תפקידו." הוא הזהיר מפני השפעות פוליטיות על המינויים ושחיקת הנורמות המינהליות הממלכתיות, והדגיש את הצורך להחזיר את הממלכתיות לשירות הציבורי.

תנאים למינוי

בפסיקה צויין כי על הממשלה להקים מנגנון מינוי קבוע, המבוסס על הליך תחרותי, להבטחת מקצועיות וממלכתיות השירות הציבורי. עמית ציין כי שיתוף הפעולה בין הנציב לממשלה חייב להתבסס על מחויבות לטובת הציבור ולא על מינויים פוליטיים.

רקע למחלוקות על מנגנון המינוי

המנגנון הקודם, שהפעילה הממשלה ב-2018, היה כזה שהיה מאפשר לראש הממשלה להציע מועמד אחד בלבד לתפקיד הנציב, מה שגרם לעיכובים ובעיות במינויים. בג"ץ קיבל את העתירות בעקבות החשש שהמנגנון יאפשר לממשלה למנות "אנשי שלומם".

עתירות ותגובות

בעתירות השונות נדונה החלטת הממשלה לאמץ מחדש את המנגנון שהוגש לביקורת על ידי בג"ץ. המחלוקות המשפטיות הובילו לכך שהממשלה תשמר את הזכות לבחור נציג כאוות נפשה, דבר המוביל לתסיסה ציבורית ולקריאות להוספת שקיפות להליך המינוי.

מסקנות והשלכות

פסק הדין הזה מדגיש את חשיבות טובת הציבור, והצריכה להנחות את בחירת המועמדים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי. הנציב תופס תפקיד מרכזי בשמירה על השירות הציבורי, בכך שהוא נדרש לוודא שההליכים אינם מנוצלים לקידום מטרות פוליטיות.

לפי היועצת המשפטית לממשלה, "לנציב השפעה מכרעת על דמותו של השירות הציבורי כולו." המצב הנוכחי מדגיש את הצורך במנגנון מינוי שקוף שיעמוד לצד עקרונות הממלכתיות והמקצועיות.

[h3>עבודות נוספות בתחום

לפרטים נוספים על נושאים ממלכתיים וחדשות מינהל ציבורי, עקבו אחר עמודי החדשות המוסמכים ותהליכים מתקדמים בשירות הציבורי בישראל