בג"ץ קובע: נציב שירות המדינה לא יכול להיבחר מבלי מנגנון מינוי קבוע
פסק הדין של בג"ץ
בית המשפט העליון קבע כי לא ניתן למנות את נציב שירות המדינה ללא מנגנון מינוי קבוע וללא הליך תחרותי. הנשיא יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז קיבלו את העתירות שהוגשו נגד החלטת הממשלה, בעוד המשנה לנשיא נעם סולברג התנגד לדעתם. פסק הדין מדגיש כי ההליך הנוכחי, שבו ראש הממשלה בוחר מועמד יחיד ומעביר אותו לוועדה שמונתה על ידי הדרג הפוליטי, אינו מספק הגנה נדרשת על עצמאותו של הנציב.
חשיבות ההליך התחרותי
בהחלטתו, הנשיא עמית ציין כי החוק מעניק פטור מחובת מכרז למשרת הנציב, ואולם הוא הדגיש כי על הממשלה להתנהל לפי כללים ברורים במינוי מועמד. ההליך התחרותי נחשב חיוני לבחירת האדם המתאים ביותר ולמניעת חדירת שיקולים פוליטיים לתוך השירות הציבורי. השופטת ברק-ארז הצטרפה לעמדה זו, והוסיפה כי סמכויות הנציב כוללות גם מינויים של בכירים בתחום אכיפת החוק.
עמדת המשנה לנשיא
במנגד, השופט סולברג טען שאין מקום להתערבות בהחלטת הממשלה, בהדגישו כי החוק קובע כי ניתן למנות את הנציב ללא מכרז. לדבריו, אין הצדקה לדרוש הליך תחרותי כאשר הדבר לא נדרש לפי החוק. הוא ציין את הפער בין הדין הרצוי לדין המצוי והדגיש את הצורך להישמר מהתחשבות יתרה בשיהוקים משפטיים.
תגובות לפסק הדין
התנועה לאיכות השלטון בירכה על פסיקת בג"ץ, וציינה כי מדובר במינוי משמעותי שיש לבצעו באופן תחרותי ומקצועי ולא כהחלטה פוליטית שרירותית. הם הוסיפו כי הפסיקה מהווה נדבך נוסף בהגנה על עצמאות השירות הציבורי ועל מקצועיותו, והדגישו את הצורך בשקיפות במנגנון המינוי.
המשך המאבק
התנועה לאיכות השלטון הבהירה כי תמשיך לעקוב אחרי ניסיונות לפוליטיזציה של השירות הציבורי ולמענות פוליטיות, והדגישה כי מינוי נציב שירות המדינה הוא קרדינלי לעתיד השירות הציבורי בישראל.