בג"ץ הודיע על הקפאת הדחתו של רונן בר

החלטת בג"ץ לאחר דיון סוער

בדיון שהתקיים היום בבג"ץ בעניין פיטורי ראש השב"כ רונן בר, הוחלט על הקפאת הפיטורים עד להודעה חדשה. הדיון, שנמשך שעות רבות, החל באווירה מתוחה שהובילה להפסקה זמנית ולפינוי הקהל, אך לאחר מכן חזרו השופטים להציג את עמדות הצדדים המעורבים.

צו ביניים ותגובות הממשלה

בג"ץ הוציא צו ביניים המונע את פיטוריו של בר, אף שהחליט לאסור על ראש הממשלה נפתלי נתניהו למנות לו מחליף. עם זאת, הותר לנתניהו לראיין מועמדים פוטנציאליים אחרים. הממשלה טוענת כי יש לה סמכות חוקית לפטר את בר, אך השופטים התמקדו בשאלה כיצד ניתן ליישם סמכות זו.

טענות הממשלה

עו"ד ציון אמיר, נציג הממשלה, טען כי האמון ברונן בר התערער בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, והוסיף כי השארתו בתפקידו מהווה "סכנה לדמוקרטיה". באי-ספיקות בנושא רמזו גורמים פוליטיים על אפשרות של התעלמות מפסיקת בג"ץ, דבר שיכול להוביל לעימות מוסדי חריף.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה

מנגד, נציג היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ענר הלמן, טען כי הפיטורים נגרמו משיקולים זרים שעשויים להצדיק התערבות שיפוטית. לדבריו, חקירות כמו פרשת קטארגייט מהוות הליך הכרחי בעקבות חשדות שעלו.

תגובות לשכת ראש הממשלה ושר האוצר

לשכת ראש הממשלה הגיבה להחלטה ומסרה כי אין חולק על סמכותה של הממשלה להעביר את ראש השב"כ מכהונתו, ולכן ההחלטה לדחות את מועד הפיטורים בעשרה ימים היא תמוהה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הביע רוגז ודרש להותיר את בר בתפקידו והדגיש את אחריות הממשלה לביטחון המדינה: "אסור שיהירות השופטים תקשור את ידינו בזמן מלחמה".

מסקנות

הדיון בבג"ץ על פיטורי רונן בר ממחיש את המתח הקיים בין הסמכויות השיפוטיות לממשלתיות בישראל, תחת התהודה הרחבה של סוגיות בטחוניות ודמוקרטיות במדינה. בשלב זה, נשאלת השאלה כיצד תתפתח הפרשה, כאשר בר נותר בתפקידו עד להחלטה אחרת