בג"ץ דן מחדש במינוי נציב שירות המדינה בהרכב מורחב

דיון בבית המשפט העליון

בית המשפט העליון דן הבוקר (א') במינוי נציב שירות המדינה, בפעם השלישית בהרכב מורחב של חמישה שופטים. הדיון התקיים בעקבות בקשת ראש הממשלה לערוך דיון נוסף בפסק דינו של בג"ץ מיום מאי האחרון, אשר קבע כי מינוי הנציב יותנה בהקמת מנגנון קבוע המבסס הליך תחרותי.

הרכב השופטים והעורכי דין

בדיון השתתפו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג, השופטת דפנה ברק־ארז, השופט דוד מינץ והשופטת יעל וילנר. מייצג את ראש הממשלה בדיון היה עו"ד דוד פטר, בשל התנגדות היועצת המשפטית לממשלה לעמדת נתניהו, ותמיכתה בעותרים נגדו – מכון ברנדייס, מרכז מנור, התנועה לאיכות השלטון וההסתדרות הכללית.

פסק הדין במאי

בג"ץ קבע במאי האחרון ברוב של שניים, הנשיא עמית והשופטת ברק־ארז, נגד דעת המיעוט של המשנה לנשיא סולברג, כי נציב שירות המדינה ייבחר במנגנון חדש, קבוע ותחרותי. ההליך הנוכחי של מינוי הנציב והתנאים המיוחסים למינויו קיבלו אופי רשמי ומוסדר מצד בג"ץ, אך הממשלה לא גייסה את הצעדים הנדרשים לקידום המנגנון.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה

עמדת היועצת המשפטית לממשלה המשיכה לתמוך בהקמת מנגנון קבוע ותחרותי, שמאפשר לכלל אזרחי ישראל להגיש את מועמדותם. בדעת המיעוט של סולברג ממאי, הוא טוען כי אין הצדקה להתערבותו של בג"ץ בהחלטות הממשלה, שלדבריו מקבלות את ההמלצות ממליאת ועדה מקצועית.

מצב הנציבות הנוכחית

נכון להיום, את תפקיד הנציב ממלא פרופ' דניאל הרשקוביץ, שהחזיק בו בעבר אך מונה בשלב זה במילוי מקום בלבד לאחר שמועד כהונתו הקבועה הסתיים בדצמבר 2024. הוארו לו שלושה חודשים נוספים, אך הממשלה לא התקדמה בהקמת המנגנון הקבוע.

השפעות הפסק הדין

נציב שירות המדינה, אשר אחראי על כ-100 אלף עובדי מדינה, מספק הגנה מפני מינויי מקורבים בעלי זיקה פוליטית או מועמדים שאינם עומדים בדרישות. הממשלה וראש הממשלה, שעתרו להרחבת ההרכב השיפוטי, מקווים כי הדיון הנוסף יביא לשינוי בהחלטת בג"ץ וישמר את כוחו במינוי הנציב.

סיוע נוסף

למידע נוסף ולעדכונים על נושאים דומים, אתם מוזמנים לבדוק כרטיסים לאירועים וספורט בחו"ל.