ביקורת סרט: הצילו – קומדיית אימה שמתקשה לשרוד

הבמאי והקשר לז'אנר האימה

לאחר הצלחות כמו "קחי אותי לגיהנום" ו"מוות אכזרי", הבמאי סם ריימי הפך לדמות מרכזית בז'אנר האימה. לאחרונה, גויס ריימי על ידי אולפני מארוול לבימוי "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף". כעת, הוא חוזר ליצירה מקורית עם הסרט "הצילו" (Send Help), המספר את סיפורם של לינדה לידל (רייצ'ל מקאדמס) ובראדלי (דילן אובריאן), אשר מתמודדים עם לחצים ומאבקי הישרדות על אי בודד.

העלילה והדמויות

לינדה היא עובדת מסורה אשר חווה עלבון כאשר בראדלי, בוסה הצעיר, מעניק קידום לחבר חסר ניסיון. טיסת עסקים שלהם מסתיימת בהתרסקות על אי בודד, שם מתהפכות גם יחסי הכוחות. ההתפתחות בין הדמויות גורמת לכך שלינדה, שמוכיחה מיומנויות הישרדות, הופכת לדומיננטית, בעוד בראדלי מתחיל לאבד שליטה.

תחושות ולחצים

למרות הציפייה לסרט מעניין, העלילה מראה חוסר חדשנות. התסריט שייך לדמיאן שאנון ומארק סוויפט, ולא מצליח לספק חוויה חדשנית. בעוד הסרט כולל כמה רגעים גרפיים והומור, התפתחות הסיפור מרגישה מוכרת וממוחזרת.

ביצועים והשפעה

רייצ'ל מקאדמס ודילן אובריאן מצליחים להעביר דינמיקה משכנעת על המסך, והשילוב ביניהם מהווה את נקודת החוזק המרכזית של הסרט. מקאדמס, במיוחד, מצליחה להציג דמות מורכבת ומעוררת עניין, תוך שהיא מתרחקת מהדימוי החינני שלה.

האי כנקודת חוזק

האי שבו מתרחש הסיפור מהווה גם הוא אלמנט מעניין, מלא בצבעים ובנוף ירוק. התמודדות עם אתגרי הישרדות מציגה רגעים לא צפויים ומרתקים, אך הסרט לא מצליח להתעלות מעל לתבניות מ- רגילות.

מסקנות

בסך הכל, "הצילו" הוא סרט מהנה אך לא מהפכני, אשר מתמודד עם האתגרים של ז'אנר האימה הנוכחי. הוא מצליח בידו אולם נשאר מאחור מול יצירות מצליחות אחרות. מעריצי סם ריימי עשויים למצוא בו אלמנטים מעניינים, אך בסופו של דבר, התחושה היא של דז'ה-וו.

בזמן שהסרט מספק שעה וחמישים של הנאה, ישנה תחושת עייפות מהמותגים ומהתמות המוכרות בשוק הקולנועי.