פרשת השבוע: וישב

המורכבות של מכירת יוסף

מכירת יוסף על ידי האחים מהווה אחד מהאירועים המורי הגורליים ביותר בסיפור האבות. התהייה המתעוררת היא כיצד יכלו האחים, שזכו במעמד של צדיקים, לפרוץ לשנאה כה עזה. קשה להאמין שהקנאה ביוסף, בעקבות כתונת הפסים שהעניק לו יעקב, תהיה סיבה מספקת לשנאה כלפי אחיהם, עד כדי רצון לרציחה.

חוסר ההבנה של האחים

לאור זאת, יש להבין את תגובות האחים ולטעון לזכותם. כאשר שמעו האחים את חלומות יוסף, הם הבינו שיש בכך בקשה למלכות, ששנאה אותה. לתפיסתם, המלוכה היא נחלה לראובן, הבכור, והם חששו מהשפעת חלומותיו של יוסף. עם זאת, ייתכן כי אם היו שוקלים את המצב לעומק, היו יכולים להבין שגם יוסף, כבנם הראשון של רחל, היה זכאי להנהיג ולמלוך.

ההבנה המוטעית של מושג המלכות

את המושג מלכות כמו שהוא מתבטא בעמים השונים יש להבין בהקשר החברתי שבו כל בני האומה מתחברים ליחידה אחת. כפי שהסביר רבי שמשון רפאל הירש, במלכות בעמים השונים, היחיד מתבטל לגמרי אל מול השלטון, וכך נעלם כבודו. לעומת זאת, המלכות בישראל אמורה להיות בדו קיום עם נשיאת היוקרה של כל יחיד, מבלי שהייחודיות תימחק.

ראיית יעקב

יעקב אבינו, ששמר את הדברים בלבו כאשר שמע את חלומותיו של יוסף, הבין כי יוסף שואף למלכות של ישראל – כזו שבה כל שבט ושבט ממלא תפקיד ייחודי. למרות הדיכוי שנגרם מהתנהגות האחים, יעקב ראה את הפוטנציאל במלכות ישראלית, שבה לכל פרט יש מקום והערכה.

סיכום

בבסיס המחלוקות בין האחים עמדו פערים בהבנת מהות המלכות. חששם שהמלוכה תהיה בסגנון אומות העולם, שבה הייחודיות מתבטלת, הביא אותם לשנאה כלפי יוסף. עם זאת, יעקב הבין כי יוסף אינו שואף לפגוע בייחודיות השבטים, אלא שאף פועל ליצירת מערכת מלכותית שמחזקת את כל חלקי העם.

לסיכום, פרשת וישב ופרשת מכירת יוסף מציבה בפנינו מראה של קונפליקט בין רעיונות של ייחודיות ואחדות, והאתגר להבין את הניגודים הללו למשך הדורות.