אודה ל"נעליים על הקרקע"

היסטוריה כואבת ואומץ מחודש

בזמן בו לא הייתה לארץ אסוציאציה לשם שלנו, כשהרוחות נשאו לחשים של אובדן, הפכו תפילותינו לאפר, קולותינו לדממה ונשימותינו לאבק. שש מיליון נשמות נבלעו באש, בזמן שהעולם הפנה את מבטו. אך האדמה זוכרת, השמים אינם שוכחים. מתוך חורבות הכאב, צמחה ישראל – בית, מקלט, מגן מפני התחום.

התמודדות עם הצללים

במהלך השנים, צללים מהעבר צצו בצורת חזרה אל חשכה, כמו שהתרחש ב-7 באוקטובר, כשהשנאה חזרה, עטופה באש. אנחנו לא רוחות נודדות מההיסטוריה, לא גולים ללא שם. "נעליים על הקרקע" – לא רק ידיים שמסכמות תיאוריות, אלא ידיים המחזיקות בנשק לשמור על חיים.

פעולה במקום שאלה

אם היו לנו נעליים אלו ב-1939, האם יכולנו לפרוץ את דלתות מחנות הגז? בשנת 1942, האם יכולנו להרים את השישה מיליון מהלהבות? היום, אנחנו לא שואלים – אנחנו פועלים. הם פוגעים, אנחנו קמים. הם פולשים, אנחנו מגינים.

זיכרונות שנגדעו

כמה איינשטיינים שלא נולדו נעלמו לפני המשוואה הראשונה שלהם? כמה משוררים, כמה ציירים, נאלצו להפסיק לפני שהמכחול פגש את הקנבס? עם כל הכאב, אנחנו ממשיכים. אנחנו כותבים, אנחנו בונים, אנחנו עומדים.

מחויבות לעתיד

העבר לא יחזור על עצמו. לא עם נעליים על הקרקע, לא עם אש בורידים, לא עם זיכרון בעצמותינו. תנוחו, הנופלים שלנו, תחת עצי הזית. תנוחו, החיילים שלנו, באדמה שעשיתם לה להוקיר. תנוחו, המחשבים שלנו, בספרים שעוד ייכתבו. כל עוד נר אחד בוער, כל עוד כוכב אחד זוהר, כל עוד לב אחד פועם – אנחנו כאן. ולא ניפול.

ד"ר סוריהראגו מטימלה, מזרח תיכון, דמות מגוונת ומשפיעה, הוא משורר, חוקר וטבעוני, פועל בארץ אחרי שפנה מביתו בגרמניה. מטימלהמשתף את יצירותיו בעיתונאות יומית, עתיד להוציא ספר חדש במחצית 2024 שיעסוק בניסיון חייהם של הקדושים שלדתות החינוך בהודו.