לא בגלל המשפט: הביקורת על ביטול עבירת הפרת אמונים

חשיבות העבירה בעקרונות המשפט הישראלי

ביטול עבירת "הפרת אמונים" מעלה שאלות משמעותיות בשדה המשפט הפלילי בישראל. העבירה, הנחשבת לעבירה עמומה ולא חוקתית, סותרת את עקרון החוקיות, לפיו אין עונש ללא חוק ברור ומפורש. זהו עקרון שמגן על האזרח מפני שרירות שלטונית ומאפשר לו לדעת מראש מה מותר ומה אסור.

בעייתיות בעבירה ובחוקיותה

העמימות של "הפרת אמונים" הופכת אותה לכלי אופייני עבור משטרים שאינם דמוקרטיים. כאשר העבירה אינה מוגדרת בצורה ברורה, היא עלולה לשמש ככלי לאכיפה סלקטיבית, להרתיע מתנגדים ולהעניק לשלטון כוח יתר. עד כה, המשפטנים המובילים ממליצים על ביטול העבירה והחלפתה בעבירות קונקרטיות יותר.

ביסוס החוקיות והצורך בחקיקה מדויקת

מומחים טוענים כי במצב הנוכחי, הפתרון לבעיות הקיימות אינו ביצוע חקיקה גמישה. יש צורך בחקיקה מדויקת שתאר את ההתנהגויות הפסולות באופן ברור, או לשלוח את השיח למישור האתי ולא הפלילי. הבחנה ברורה בין עבירות פליליות לבין התנהלות ציבורית היא סימן ההיכר של דמוקרטיה בוגרת.

הפגיעה בעקרונות יסוד

ביטול עבירה עמומה אינו מהווה פגיעה בטוהר המידות, אלא חיזוק שלטון החוק בעומקו. אם מדובר בעבירה שאינה חוקתית, כיצד ניתן להצדיק את קיומה רק לגבי יחידים? אם השאלה היא עקרונית, יש לבטל כל חקיקה נזקקת לסלקטיביות פוליטית.

הדמוקרטיה והכוח להשפיע

אם נקודת המוצא היא שהחוק אינו ראוי, הרי שאין מקום לקיומו, לא בעבר ולא בהווה. הבחנה בבחינת נאשמים על בסיס פוליטי סותרת את עקרון השוויון ופוגעת באמון הציבור במערכת המשפט.

החשש מפגיעות נוספות

במסגרת הדמוקרטיה הפרלמנטרית, עלולות טענות להשפיע על לגיטימיות החקיקה עצמה. אם ניתן לקבוע כי ראש ממשלה נאשם מנוע מקידום חקיקה, הדבר עשוי ליצור אפקט מסוכן של הענקת כוח לגורמי אכיפה לעצב את גבולות הפעולה הפוליטית.

סיכום וקורונה לפעולה

נראה כי אם אכן הוכחה העמימות של "הפרת אמונים", יש לצאת בעקבות שינויים חקיקתיים למען חיזוק העקרונות הדמוקרטיים ולא להותיר את החוק בתוקף עבור מצבים סלקטיביים. השיח החברתי והמשפטי מתרכז סביב הצורך להעניק שיח ברור וחשוף לידיעת הציבור, בשל הכוח והאחריות המונחים תחת החוק.

הצעדים העתידיים המומלצים הם ביטול חד משמעי של הסעיף, ובזמן הקצר ביותר האפשרי, במטרה ליצר שלטון חוק בעל עקרונות ברורים ומשמים.