בינג' וחרדה: "משחק הדיונון" בעונה חדשה – והנפש משלמת את המחיר

השפעת סדרת הלהיט על הנפש

העונה השלישית והאחרונה של "משחק הדיונון", סדרת הלהיט מדרום קוריאה, עלתה לאחרונה לנטפליקס ושוברת שיאים של צפייה ברחבי העולם. אולם, לצד ההצלחה, עולה השאלה: האם מדובר בהנאה או באירוע מטלטל רגשית, שעלול לגרום לנזק נפשי? ירדן גבאי, פסיכולוגית קלינית מומחית, מסבירה את הסכנות שבצפייה מרובה בתכנים קשים, בעיקר עבור אנשים עם רקע טראומטי או נטייה לחרדה.

האלימות כתוכן מרכזי

גבאי טוענת כי האלימות והמוות שוברים את מחסום הצפייה ומגייסים את מערכת העצבים למצב דחיפות מתמשך, בדיוק כמו בזמן איום מציאותי. "ההבדל בין מציאות לדמיון מיטשטש", אומרת גבאי, "וזה יכול לגרום לחרדה, קושי להירדם ומחשבות טורדניות".

מנגנוני הגנה נפשיים

בצפייה רציפה בסדרה, הנפש עלולה לפתח כהות רגשית, סוג של ניתוק רגשי, שמאפשרת לה להתמודד עם העומס הרגשי. גבאי מסבירה כי מנגנוני הגנה אלה נחשבים לעיתים לנמוכים או ראשוניים, ופועלים בצורה לא מודעת. "הנפש פשוט מגיבה מתוך צורך להגן על עצמה", היא מוסיפה.

השפעת הגיל והעבר הטראומטי

לא רק עבר טראומטי משפיע, אלא גם גיל הצופה. גבאי מדגישה כי ילדים ובני נוער רגישים יותר לתכנים אלימים, מכיוון שמערכת ויסות הרגשות שלהם עדיין לא מפותחת לחלוטין. היא ממליצה להגביל את גיל הצפייה ולוודא שמבוגרים לא יראו את הסדרה "בינג'" אלא יהנו ממנה באופן מודע.

התמודדות עם התוכן

אם הוחלט לאפשר צפייה, גבאי ממליצה לשוחח על התוכן והשפעתו ולתמוך בשיחה פתוחה. "כמו שיש אנשים רגישים, יש גם אנשים שעברו טראומות ויישמו אדישות. הכרות עם התגובות הרגשיות שלנו יכולה לעזור במניעת נזק".

האם לצפות או לא?

לסופו של דבר, גבאי מסכמת כי מדובר בבחירה אישית שדורשת אחריות. "אם אתה אדם שמגיב בעוצמה גבוהה לתכנים מהסוג הזה – עדיף שלא תראה", היא אומרת. "אך אם אתה בסדר עם זה – אז חשוב להיות מודע ולהקשיב לגוף".

לסיכומם של דברים, חשוב שכל צפייה תהא מלווה בשיחה עם עצמנו – לתחושות, לגוף ולנפש שלנו, כדי למנוע מחיר נפשי כבד