דילוג לתוכן

בינה מלאכותית וצה"ל: איך טכנולוגיות מתקדמות מקצרות את שרשרת ההרג וממזערות נזק אזרחי?

שרשרת הרג: מה זה? ואיך זה מיושם גם בצה"ל!

מבוא

כאשר צה"ל מזהה מטרה שממוקמת בתוך אזור אזרחי, כמו דירה שמשמשת כחמ"ל או מחסן אמל"ח בשכונת מגורים, הוא מפעיל נוהל קפדני לצמצום נזק אגבי ולמניעת פגיעה בבלתי מעורבים. נוהל זה נקרא "שרשרת הרג" שנועד להבטיח תקיפה מדויקת וחסרת פגיעות לאזרחים.

שלבי התקיפה

1. אימות המטרה

  • מודיעין ממוקד מאשר שהמקום משמש לפעולה צבאית.
  • מצלמות אוויריות עוקבות אחרי תנועות כניסות/יציאות כדי לזהות נוכחות של לוחמים.

2. בחירת אמצעי תקיפה מדויק

  • שימוש בתחמושת מדויקת, כמו טילי הלפייר או פצצות מונחות GPS עם ראש קרבי מוקטן.

3. התרעה מוקדמת

  • "הקש בגג" – ירי מוקדם של פצצה קלה על גג המבנה כאזהרה.
  • שיחות טלפון, כרוזים, ומסרונים – התרעה לתושבים לעזוב את המקום.

4. תזמון התקיפה

  • ביצוע התקיפה בשעות שבהן כמות האנשים במבנה או בסביבתו קטנה, בדרך כלל בלילה.
  • המתנה ל"חלון נקי" – רגע שבו לא נצפים אזרחים בקרבת המטרה.

5. מעקב אחרי התקיפה

  • כטב"ם נשאר בזירה לצפות אם הפגיעה הצליחה ולהעריך נזקים.

זיהוי מטרות

הזיהוי של מטרות בתוך אזורים אזרחיים נעשה באמצעות שילוב של מודיעין רב-מקורות:

  • מודיעין אנושי (יומינט): מידע מסוכנים מקומיים לגבי תנועות חמושים או מיקומי מחסנים.
  • מודיעין אותות (סיגינט): האזנה לשיחות טלפון ואיתור מיקומים של פעילים בכירים.
  • start אווירי ותצפית (ויזינט): שימוש בכטב"מים ולוויינים כדי לעקוב אחרי תנועות חשודות.
  • מודיעין סייבר: חדירה לרשתות כדי לאתר מידע רלוונטי.
  • מערכות בינה מלאכותית: מערכות AI מנתחות נתונים ומספקות מידע מדויק לצורך זיהוי מטרות פוטנציאליות.

השפעת הבינה המלאכותית על "שרשרת ההרג"

בינה מלאכותית הפכה לגורם מפתח בזיהוי מטרות והקיצור של זמן התגובה בצבאות מודרניים, כולל צה"ל:

  • עיבוד תמונה אוטומטי: אלגוריתמים שמזהים תבניות חשודות ועושים השוואות לתמונות עבר.
  • ניתוח דפוסי התנהגות: זיהוי תנועה חריגה של חוליות טרור.
  • איחוד מקורות מידע (Data Fusion): שילוב נתונים ממקורות שונים ליצירת תמונה אחודה.
  • קיצור זמן תגובה: העברת מידע תוך שניות כדי להגיב במהירות.

דוגמה ממבצע צבאי

במהלך מבצע "עלות השחר" באוגוסט 2022, הצוותים הצליחו לזהות במהירות מטרות טרור תוך שימוש במערכות AI, והבאת מידע לגורמים המבצעיים בזמן אמת.

סיכום

היישום של "שרשרת הרג" בצה"ל מדגים את הרצון לצמצם נזק אגבי ולהקטין את הפגיעות לאזרחים חפים מפשע, תוך שמירה על עקרונות המשפט הבינלאומי.

תגים:

שרשרת הרג, צה"ל, מודיעין, בינה מלאכותית, זיהוי מטרות, תקיפה מדויקת, מבצע צבאי

כתיבת תגובה

Scroll to Top