רמטכ"ל על הכוונת

עימותי סמוטריץ' עם הרמטכ"ל: מהות ההחלטה על ממשל צבאי

ההחלטה על ממשל צבאי בארץ נחשבת לעניין של מדיניות, וגודלה נתון לסמכות הממשלה. עם זאת, מתעוררת שאלה מרכזית: האם הרמטכ"ל חייב לפעול לפי לחצים המגיעים ממיעוט פוליטי כמו סמוטריץ', בן גביר וסטרוק, שמטרת הודעותיהם היא לעיתים קרובות שליפה מול הציבור? באחרונה, קיבלנו רגעים של אופטימיות בעקבות פגיעות ביכולת הגרעינית של איראן, והשאלה האם ניתן לבנות מזרח תיכון חדש יותר של הסכמים ודו-שיח עדיין נשאלת.

אילו כוחות שולטים בממשלת ישראל?

בישראל, הרגולציה והחוקים שמוצעים כיום על ידי הקואליציה לא תמיד תואמים את עמדות הרוב בקרב הציבור. דוברי הקואליציה טוענים שמדובר בדמוקרטיה, וכי כל חקיקה נתמכת ברוב. אך גוברת השאלה: במה תלויה הממשלה כאשר כוחות שולטים הם קבוצות קצה כחלק מהקואליציה? האם מדובר בדמוקרטיה או במיעוטוקרטיה? כאשר התקנות והחוקים לא משקפים את רצון הציבור – עולות שאלות רציניות על יכולת הממשלה לתפקד כראוי.

האם הרמטכ"ל חייב לציית לדרישות הממשלתיות?

התובנה שעולה מהוויכוחים הנוקבים בין סמוטריץ' לרמטכ"ל אייל זמיר היא שדרישותיו של סמוטריץ' בעניינים צבאיים מתמקדות בהגברת הצבא לעבור לשליטה ישירה באוכלוסייה בעזה, דבר שעלול לגרום להשלכות חמורות במצב הביטחוני והחברתי באזור.

החשש מהלאנושיות של ההנחיות

דרישות אלה עלולות להוביל את צה"ל למבצעי גיוס רחבי היקף, מבלי שהן יספקו פתרונות אמיתיים. ישנה תחושה של חוסר אונים כאשר הדרישות הממשלתיות מצריכות מהצבא לפעול בתנאים שיהיו לאנושיות במובהק – דבר שיכול לקבוע את גורל המלחמות בעתיד.

האם הימין הקיצוני מהווה איום על מדיניות הביטחון?

הצגת סמוטריץ' בתוך הדיונים וההתקפות על הרמטכ"ל מביאה לדיון האם התנהלות זו מנהלת את ישראל למקום רצוי. השיח המתנהל בהקשר זה מעלה תהיות על גבולות הלגיטימציה של הכוח שמקבלות מפלגות קצה והשפעתן על מקבלי ההחלטות.

מהם המסרים שהציבור בכלל מקבל?

למרות המחלוקות הפוליטיות, ייתכן שהרוב השקט הוא שזוכה להזנחה. רבים תוהים אם התהליכים הללו משקפים את רצון הציבור או שמא הלחצים הפוליטיים שולטים. ייתכן שכל אזרח ישראלי זקוק לשני דברים: לדו-שיח מובן בין המפלגות המתמודדות לבין הציבור, ולחזון אזרחי שמוביל את המדינה בעשורים הבאים.

לסיכום, ישראל ניצבת בשאלה הכיוונית שלה, וכלל המגמות מסביב יכולות לשקף את ההבנה שהדמוקרטיה דורשת הרבה יותר מאשר לקבל חוקים המוגדרים כחוקיים, אלא הם צריכים גם לשקף את טובת הציבור.