בנימין נתניהו: רקע
ביולי 1949, בבאר שבע, נולד בנימין נתניהו, הידוע בכינויו "ביבי", לנטלי ופרנסיס נתניהו. המשפחה התגוררה מספר שנים בארצות הברית, שם השפיעה תרבות החינוך והציונות על דעותיו הפוליטיות. לאור יציאתו משירותו הצבאי כקצין בסיירת מטכ"ל, המשיך נתניהו ללימודים באוניברסיטת MIT, שם קיבל תואר ראשון ושני במדעי המחשב ובניהול.
לאחר סיום לימודיו, חזר לארץ והחל את הקריירה הפוליטית שלו. ב-1988 נבחר לראשונה לכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בשנת 1996, עם הניצחון בבחירות, נבחר לראש ממשלת ישראל והפך למנהיג הצעיר ביותר בתולדות המדינה. מאז ועד היום, נתניהו היה שחקן מרכזי בפוליטיקה הישראלית, שעסק באתגרים הביטחוניים הכלכליים והמדיניים של המדינה.
אתגרים ביטחוניים מרכזיים בישראל
איום הטרור
אחד האתגרים הקשים ביותר standing נוגע לישראל הוא האיום המתמיד של הטרור. נתניהו, שמונה לתפקידו כשיש איום מוחשי, שואף להבטיח את ביטחון אזרחי ישראל מכל הזוויות. רוח התקופה הנוכחית מצביעה על עלייה בפעולות הטרור, במיוחד משטחים כמו עזה ויהודה ושומרון, כשחמאס, הג'יהאד האסלאמי ושחקנים אחרים מאתגרים שוב ושוב את יציבות המדינה.
במסגרת המדיניות הביטחונית שלו, נתניהו חיזק את פעולות צה"ל בעזה, מה שלא רק משיב את הכוח לישראל, אלא גם מציב קווים ברורים לניהול הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מצידו, הוא טוען שהשפעת המערב על יריבים ישראליים ושיתוף פעולה עם מדינות אחרות במזרח התיכון מונעים מהמדינה לצאת למלחמות נוספות.
האיום האיראני
בנוסף לטרור המקומי, האיום האיראני מהווה אתגר מרכזי לביטחון ישראל. נתניהו מזהיר כי תוכנית הגרעין של איראן משמעה סכנה קיומית. בממשלותיו השונות, הוא מתנהל באסטרטגיה שנועדה למנוע מהרפובליקה האסלאמית להשיג נשק גרעיני.
באמצעות דיפלומטיה משמעותית, נתניהו שואף לבנות בריתות עם מדינות במזרח התיכון, דבר שמחזיק בתוצאה מומחית ונכונה רק למול האיום האיראני. הוא מקיים גישת ביטחונית שמשולבת עם סמלים כמו "היגוי טילים", שמדגימים את האיומים של המתקפות.
קיימת גם מדיניות של תקיפה מקדימה, שממוקדת על הפצצת מתקני גרעין באיראן, ובחלק מהמקרים מדובר גם במתקנים הגרעיניים הפחות מוכרים. הנושא ממשיך להיות דיון חם בתקשורת הישראלית והבינלאומית.
המתיחות עם החזבאללה
חיזבאללה, הארגון הלבנוני המקושר לאיראן, מהווה איום נוסף על ביטחון ישראל. ונתניהו זיהה בטחונית שצריך להיאבק בחיזבאללה על מנת לשמור על היציבות בגבול הצפוני של ישראל. במהלך כהונותיו, העברתו המודיעינית של צה"ל, יחד עם חוקים מקומיים לביצוע תקיפות ממוקדות, מראה את קיום המדיניות הזו.
חיזבאללה נותרו מה שניתן להרגיש כמו "המכשול האחרון" לשמירה על פני השטח של ישראל. בעוד יוסמו תקיפות בעזרת כוחות האוויר של ישראל, לטווח הרחוק, מדיניות זו מביאה לסכנות גדולות, ולחוסן הביטחוני של ישראל.
התמודדות עם אויבים חדשים
בשנים האחרונות, התמודדות עם אויבים חדשים היא אחת הגורמים שדורשים תשומת לב. נהלי הלחימה, טכנולוגיות חדשות ופיתוח אמצעי שיטור מתוחכמים מצביעים על כך שהאויבים מפתחים טקטיקות חדשות שדורשות עדכון והגברת יכולות צה"ל.
התפתחות אסטרטגיות חדשות כמו מלחמת סייבר משיבה לצה"ל תוספות אחרות של פגיעות. לאור האיומים הללו, נתניהו היה צריך להשקיע במודיעין ובפיתוח טכנולוגי על מנת להבטיח את סביבת הביטחון של מדינת ישראל לנוכח מהלכים רחבים בסייבר.
הקשרים עם מדינות מושבות במזרח התיכון
הסכמים לנורמליזציה עם מדינות ערב
במהלך כהונתו של נתניהו, נרקמו הסכמים דיפלומטיים עם מדינות ערביות כמו בחרין ואמירויות. ההסכמים לא רק חיזקו את הקשרים הכלכליים והדיפלומטיים במזרח התיכון, אלא גם הביאו לנרמול היחסים עם מדינות שעד כה נחשבו לאויבות.
המהלך לא רק שידרג את המעמד של ישראל בזירה הבינלאומית, אלא גם קידם אפשרות חדשה להסדרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ההתמקדות בשיתופי פעולה כלכליים ואסטרטגיים יחד עם מדינות אלו יכולה לחזק את הביטחון הישראלי, ואף להניב תועלות גם للشכנות.
פעילות בשיתוף עם מדינות נוספות
שיתוף פעולה עם מדינות כמו מצרים וירדן היא הכרחית לשמירה על הביטחון האזורי. כיום יש קווים ישירים של תקשורת ושת"פ ביטחוני עם מדינות אלו, דבר שמחזק את ישראל אל מול האיומים במזרח התיכון ובמיוחד בהקשר הפלסטיני.
מעניין לראות את החשיבה האסטרטגית סביב המטרות המשותפות של ישראל עם המדינות האלו, כמו גם כלי להחזקת צבא ישראלי חזק ומתקדם בשיתוף פעולה עם שכנותיה במצרים ובירדן.
חיזוק כוחות ביטחוניים
נתניהו אף קידם את פעולות השקעה בכוחות הביטחון והצה"ר. עם עליית סכנת הטרור והאיומים הפנימיים, התכנון וההקצאה של תקציבים רבים לצה"ל הפכו לאחת המטרות המרכזיות של ממשלתו.
בעשור האחרון, הגיוסים המתקדמים של כוחות הביטחון וייעול זרועות הלחימה הביאו לשדרוג בממשקים וחינוך מחדש לכל הכוחות המיוחדים. הפעולה הכרחית גם בהיבט המודיעיני, בו תפקיד המודיעין הפך להיות חשוב מאי פעם – כדי להילחם בשדה הקרב המודרני.
תגובות וביקורות על מדיניותו הביטחונית של נתניהו
ביקרות משמאל
למרות הצלחותיו, ישנן ביקורות על ממדי קמפיין הביטחון בהנהגתו. המבקרים טוענים שהמדיניות הנפוצה של נתניהו היא כלפי תקופה מוסרית לא נכונה, שמגייסת את הפחדים של הציבור בכדי לשמר את מעמדו הפוליטי. לטענותיהם, השיטה הזו אף עשויה לגרום להשפעות לא חיוביות על המצב הבטחוני הקיים.
ביקורת מהימין
גם מימין קיימת לעיתים אי הסכמה עם אופן ניהול הסכסוך. אנשי ימין קיצוני מבקרים את נתניהו על כך שאינו נקט בצעדים נוקשים יותר כלפי הפלסטינים, ומערער את הלגיטימציה של צה"ל. מדיניות הענקת האפשרויות לפלסטינים להנגיש את המו"מ נחשבת בעיניהם למסוכנת ולעיתים מיותרת.
ציפיות לעתיד
פער בין האתגרים כפי שמחוייבים להעיד בעתיד מעסיק את מטה ההנהגה. ישראל, תחת נתניהו, מתמודדת עם סדר יום ביטחוני עשיר ומרוכז. בידי הציבור להביע את רעיונותיו לגביו ולהדגיש את הצדדים החיוניים ביותר לביטחון הלאומי, בזירה עתירת האיומים המשאירה את כל העוסקים בערנות תמידית.
ניהול מצבי חירום והפקת לקחים מהעבר מידי יום-יום מזמנים לארגון מערכת הביטחון העתידית של ישראל את הכלים הנכונים להמשיכו לעבור דרך הממשלות הבאות, תוך שמירה על עקרונות הביטחון הלאומי.