מסמכים נדירים מגלים את תהליך הטמעת השפה העברית בבנק לאומי בשנות ה-20

גילוי תכתובות היסטוריות

מסמכים מקוריים שנמצאו בארכיון בנק לאומי מאירים את הדרך שבה הבנק פעל בשנות ה-20 של המאה הקודמת כדי להטמיע את השפה העברית בקרב עובדיו. תכתובות אלו, שמקורן בתקופה בה התכתבות בנקאית בוצעה בעיקר בשפות זרות כמו גרמנית, אנגלית ויידיש, מצביעות על השפעת בנק לאומי על השפה העברית ועל המעבר לשימוש בכלים פיננסיים בעברית.

מאבק השפות והשפעת הבנק

בנק לאומי, שנודע אז בשם "בנק אנגלו-פלשתינה", הוביל iniciativas חשובות לשיפור השפה העברית ולתמיכה במוסדות החינוך ובמערכת הבנקאית. מאבק "מלחמת השפות" שהחל עם אליעזר בן יהודה, הביא להכרה בשפה העברית, אך רק בשנת 1925 הפכה העברית לשפה דומיננטית בחיי הציבור. הבנק הפך לגורם מרכזי ולמוביל שאיפשר לאנשי מקצוע ומנהלים לעבוד בשפה העברית.

מאמצי הטמעה ומתודולוגיה

מכתבים שנחשפו מעידים על תהליך מורכב שבו עובדים שאימצו את השפה העברית הוזמנו לסייע במעבר לשפה זו. לא פחות מ-1919, הנהלת הבנק דרשה מהעובדים לשעתק את המונחים הכלכליים הקיימים בשפות אחרות לשפה העברית. דגש מיוחד הושם על תרגום מושגים כמו "דביט" ו"קרדיט", שנחשבו קריטיים לפעילות הבנקאית.

השפעה על השפה והציבור

שפת הבנקאות העברית החלה לחדור לחיי היום יום של היישוב היהודי בארץ, עם מעבר לשלטים, פרסומות ועיתונים בשפה העברית. מכתבים נוספים מהשנים 1924-1925 הצביעה על הצורך להתארגן ולרכז לצוות המסמכים וההנחיות לגבי השפה העברית, פעולה שמדגימה את ההתמחות המקצועית ההולכת ומתרקמת. הבנק אף הכין מילון שמסביר את המונחים החדשים, והטיל על עצמו יעד לשדרג את השפה העברית לשפה הרשמית של הבנקאות ביישוב היהודי.

סיכום

מאמצי בנק לאומי להטמיע את השפה העברית נחשפו במסמכים היסטוריים מרתקים, המעידים על השפעת הבנק על שפה ומסורת הכלכלה בארץ ישראל. במהלך זה נרקמה מהפכה לשונית שחרגה מעבר לדלפקי הבנק, והשפיעה על הציבור הרחב