2025-03-01 04:01:00

"לא יכול להיות שמחבלים הופיעו כבמטה קסם על הגדר, צעקו אללה אכבר ונכנסו"

הורים שכולים מתמודדים עם האובדן

כמעט שנה וחצי לאחר הטבח במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר, הורים שכולים עומדים מול הכאב של אובדן בתם, רב"ט הדר מרים כהן ז"ל. יגאל ואילנית כהן מתארים את שברון הלב ומדברים על תמונות וזיכרונות מהבת האופטימית והחייכנית שלהם.

יגאל מספר כי המשפט שייחרט על המצבה של הדר הוא "תגידי חיוך", אשר מייצג את טיבעה האופטימי והחייכני. הוא מדגיש כי הדר, גם ביום האחרון בחייה, ניסתה להפיג את הפחד של חברותיה.

הכאב שבאובדן

אילנית משתפת בכאב שלה ואומרת: "הדר הייתה מוגדרת חטופה במשך יומיים, ואני לא מצליחה להתמודד עם החשש המערער שייתכן שהיא בעזה". היא מתארת את הקשיים במפגשים עם הצבא, והכוח להמשיך הלאה למרות הכאב.

“ועדיין היה כזה כאוס שהכל יכול היה לקרות”, מדגיש יגאל, והוא מנסה לזכור את הבת שלו כפי שהייתה בחייה, מבלי לשמוע פרטים מצמררים על המוות שלה.

תפקידן של תצפיתניות

הדר כהן הייתה חלק מ-15 התצפיתניות שנרצחו במהלך הטבח, ותפקידם של התצפיתניות במוצב נחל עוז היה קרדינלי. נטען כי התצפיתניות לא קיבלו את ההגנה הראויה, ואף לא את האוכל החם.

ההורים מדברים על הקשיים לתפקד מול הצבא, על האמינות של המידע שנמסר להם ועוד.

הקרב בקרב

במהלך הקרב, ניהלה הדר אמנם פחד, אך ניסתה להרגיע את הילדות האחרות במיגונית. הורים מדווחים כי חברותיה מספרות כיצד הדר הייתה מחויבת להגן עליהן גם במחיר חייה.

חשוב לציין כי הדר לא היתה הראשון בניסיון להתריע על אפשריות התקפה, וההורים משוכנעים כי אם היו נדרשות יותר הכנות, ייתכן שהן היו ניצלות.

להגיע לצדק

ההורים מסבירים את המאבק שהם מנהלים לתביעת צדק והוקרת זכר הבנות, והם דוחפים להקמת ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את המחדלים שקרו לפני ואחרי הטבח.

“כולנו מאוחדים בדעה שחייבים להקים ועדה שתבדוק מה התרחש”, אומר יגאל. “התפקיד של כל מי שנמצא במעמד המנהיגותי הוא להחזיר את הצדק”.

סיכום

הורים שכולים מצליחים לדבר לעיתים על הבת שלהם, תוך כדי כאב ושברון לב. הם מבקשים להנציח את זכר בנותיהם ולהמשיך את המאבק להילחם במחדלים ולדרוש צדק עבור מקרים דומים בעתיד.

תגיות: טבח נחל עוז, זיכרון, תצפיתניות, צדק, משפחות שכולות, מאבק חברתי