הגיע הזמן להסדיר את המינוי והפיטורין של הבכירים בישראל

ממצב לא ברור להחלפת משרות לא מסודרת

בישראל, הליך המינוי והפיטורין של בכירים כמו נציב שירות המדינה, ראש השב"כ והיועצת המשפטית לממשלה, לוקה בחסר ובמעורפלות. על פי הנוהג המקובל בעולם, מינויים אלו מתבצעים על בסיס כלים מבניים ברורים כמו כהונות קצובות שאינן ניתנות לקיצור אלא במקרי קיצון, ועדות בלתי תלויות ואישור פרלמנטרי.

הכהונה בנציב שירות המדינה

נציב שירות המדינה מתמנה על ידי הממשלה בהמלצת ראש הממשלה לתקופה של שש שנים, אך ללא קריטריונים ברורים למינוי וללא מנגנון פיטורין מוסדר. מצב זה יוצר אי ודאות, כאשר נציבים עשויים להידחות או לסיים את כהונתם בשל מתחים אישיים או פוליטיים, במקום כשל מקצועי. דוגמה בולטת לכך היא הדחתו של פרופ' יצחק גלנור בשנת 1996 לאחר שנתיים בתפקיד.

ראש השב"כ – תפקיד רגיש מעלה חששות

ראש השב"כ מתמנה גם הוא על ידי ראש הממשלה ונשאר בתפקידו חמש שנים. ההנחה היא שיש צורך באמון מלא בין ראש הממשלה לראש השב"כ, אך העדר הסדרה חוקית להליך פיטורין עלול לגרום לסיום כהונתו של ראש השב"כ ללא דיון משפטי מספק.

היועצת המשפטית לממשלה – תפקיד עם עימותים

יועצת המשפטית לממשלה נבחרת בהליך מסודר הכולל ועדת איתור, עם תקופת כהונה של שש שנים. אולם, גם כאן קיימות מגבלות פורמליות על פיטוריה והעילה לא ברורה. חילוקי דעות עם הממשלה ולחצים פוליטיים עלולים להעמיד את התפקיד בסיכון של התנגשות בין עצמאות משפטית לבין ציפיות פוליטיות.

הצורך בחוק להסדרה ברורה

המכנה המשותף של שלושת בעלי התפקידים הוא החלפתם על בסיס "חוסר אמון אישי" ואי יכולת עבודה משותפת, מבלי שקיימת מסגרת נורמטיבית חיונית לכך. זהו מצב שמערער את האמון במוסדות השלטון בעידן שבו הציבור מצפה לשקיפות ועקביות.

הצעת פתרון – ועדה מייעצת

השופט נעם סולברג הציע להקים ועדה מייעצת לפיטורין של נושאי משרה בכירים, רעיון שיש לבחון בכובד ראש. ניתן אף להסמיך את ועדת גרוניס, שתהיה אחראית על המינויים, להיות הוועדה המגישה את המלצותיה בנוגע למינויים ולפיטורין.

סיכום

הצורך בהסדרה ברורה של המינויים והפיטורין צריך להיות דחוף, כדי לשמור על האיזון בין אחריות שלטונית לבין עצמאות ממלכתית ולמנוע שחיקה נוספת של השירות הציבורי וערעור יסודות הדמוקרטיה