דילוג לתוכן

בעקבות פיגוע בקשמיר: מתיחות גוברת בין הודו לפקיסטן והתגובה הישראלית הממתינה לשעת הכוננות

הודו ופקיסטן על סף עימות בעקבות פיגוע ירי בקשמיר

רקע ואירועים אחרונים

ההסלמה האחרונה בין הודו לפקיסטן חלה לאחר פיגוע ירי בעיירת הנופש פהלגם שבחבל קשמיר, שבו נהרגו 25 אזרחים הודים ואזרח אחד מנפאל. האחראים לפיגוע, כך טוענת הודו, הם ארגון "ההתנגדות של קשמיר" (TRF), הנחשב לקשר עם ארגון הטרור הפקיסטני לשקאר א־טייבה, אשר אחראי למתקפת הטרור במומבאי ב־2008.

התגברות המתיחות הביטחונית

חבל קשמיר הוא אזור מבודד ביישוב בעל רוב מוסלמי, המהווה סלע מחלוקת בין הודו לפקיסטן מאז קבלת העצמאות שלהן מבריטניה ב־1947. בפועל, השטח מחולק בין המדינות, כאשר הודו שולטת בשני שלישים ממנו. בשנת 2019, הודו ביטלה את מעמדו האוטונומי של החבל, מה שהוביל למתיחות ביטחונית ולסנקציות הדדיות.

צעדים חריגים מצד הודו

בהמשך לפיגוע, הודו נקטה בסנקציות חסרות תקדים, כולל סגירת חלק מהסכרים המשותפים לשתי המדינות והשעיית אמנת מי נהר האינדוס (IWT), המבטיחה את חלוקת המים בין הודו לפקיסטן במשך 60 שנה. בנוסף, הוחמר הגבול ונעשתה גירוש של חלק מהדיפלומטים הפקיסטניים בדלהי, מה שהוביל לתגובה מצד פקיסטן שאיימה על פגיעה באספקת המים כעל הכרזת מלחמה.

חילופי אש ומתח צבאי

פקיסטן, בתגובה למתיחות, סגרה את המרחב האווירי שלה בפני טיסות הודיות, מה שגרם להארכת הזמן בטיסות בין הודו למרכז אסיה, אירופה וצפון אמריקה. חילופי אש בין הצבאות נמשכים, כשהאזהרות מחריפות בצדדים.

השפעות כלכליות על המתיחות

על פי ד"ר אושרית בירודקר ממכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS), סגירת הסכרים עשויה להוות נקודת מפנה בסכסוך, כאשר היא צפויה לפגוע בעיקר בפקיסטן, אשר משתלמת על 80% מהמים והחשמל שלה מהאזור. ד"ר בירודקר ציינה כי החשש מהסלמה למלחמה כוללת, ובמיוחד מלחמה גרעינית, נוכח כמות ראשי הקרב של שתי המדינות.

קשרים עם ישראל

במקביל, הודו מחזקת את קשריה עם ישראל בתחום הביטחוני. מערכת ההגנה האווירית ברק 8 (MRSAM) שפותחה בשיתוף פעולה עם התעשייה האווירית הישראלית, נמצאת בשימוש צבא הודו, והקשרים הביטחוניים הולכים ומתרקמים.

צמיחה כלכלית בהודו

בעוד המתיחות נמשך, הכלכלה ההודית צפויה לצמוח השנה ב־6.5%, הקצב הגבוה ביותר בין הכלכלות הגדולות בעולם. למרות הצמיחה הכלכלית, ד"ר בירודקר מדגישה כי תגובה מינורית עשויה להיות הגיונית יותר מהשקפת מצב ההון בהודו והצורך לשמור על יציבות.

מסקנות

למרות המתיחות ההולכת ומחמירה, קיים פוטנציאל לפתרון שימנע הסלמה נוספת בזכות הסחר והקשרים הכלכליים בין הודו לפקיסטן. חולשותיהם של שני הצדדים, במיוחד אלו של פקיסטן, עשויות לגרום לכך ששני הנצים יחסכו מעימות כולל

Scroll to Top