בקרב על תקציב הביטחון: האם ההמלצות לשינוי יובילו ל"נורמאלי החדש" או להחרפת הפערים הכלכליים?

הקרב על תקציב הביטחון: איזה סכום יהיה "הנורמאלי החדש"?

ההכרעה על תקציב מערכת הביטחון מתקרבת, וכבר ברור כי התקציב המוקצה יגדל באופן דרמטי בעקבות המלחמה האחרונה. עם זאת, קיימים פערים משמעותיים בסכומים המבוקשים בין משרד האוצר למערכת הביטחון.

תוכניות תקציביות והפערים בין המשרדים

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר בפגישותיו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר הביטחון ישראל כץ, כי הוא מתכוון להוביל להגדלת תקציב הביטחון ב-350 מיליארד שקל במשך העשור הקרוב. בהקשר הזה, חלק מהסכום יוקצה מהתייעלות מערכת הביטחון, אך קיימת אי בהירות לגבי ההפרש שבין התוכניות של משרד האוצר לדרישות מערכת הביטחון, המסתכמות בעשרות מיליארדים.

עבור שנת 2026, פער של 51 מיליארד שקל קיים בין הסכום שסוכם על ידי משרד האוצר לבין מה שדורשת מערכת הביטחון. במסגרתו, התקציב אמור לעמוד על 93 מיליארד שקל לשנה, אך לא כולל הוצאות על בטחון שוטף והוצאות נוספות אשר מערכת הביטחון מעריכה ב-37 מיליארד שקל, בנפרד ל-7 מיליארד שקל בעניין המחלוקות ו-7 מיליארד שקל נוספים עבור התמודדות עם האיום האיראני.

מסקנות ועדת נגל

ועדה ציבורית שבראשה עמד יעקב נגל, ציפתה כי תקציב מערכת הביטחון למשך השנים הקרובות יעמוד על כ-100 מיליארד שקל מדי שנה, סכום נמוך בהרבה מזה המוצע כיום על ידי ראש הממשלה, העומד על 450 מיליארד שקל.

"תקציב צל" והוצאות בלתי מפוקחות

במדינת ישראל מתמודדים לא רק עם פערים תקציביים, אלא גם עם בעיית פיקוח על ההוצאות. משרד האוצר מבקש להפסיק את התופעה של "תקציב הצל", כלומר הוצאות בלתי מפוקחות אשר מתבצעות לאורך השנה, ולוודא כי כל ההוצאות יהיו ראויות וברורות.

במסגרת תהליך זה, גם לאחר שנתיים של לחימה, העדיפות היא לשמור על מספר גבוה של חיילי מילואים, תוך מימוש תמונה ברורה לגבי הצרכים הביטחוניים.

האסטרטגיה הכלכלית והגרעון המתוכנן

האסטרטגיה הכלכלית שנועדה לעצב את תקציב המדינה מעמידה את שנת 2026 כשנת מפנה. הגרעון צפוי להיות בגובה 3.2% מהתוצר, אך יש להניח כי בהתמודדות עם הגידול בתקציב הביטחוני, ההתחייבויות החברתיות עלולות להיפגע.

פורום הכלכלנים במשרד האוצר העריך כי התחזיות לגבי צמיחה הן אופטימיות מדי וייתכן כי הגרעון יגיע ל-4.8%, דבר ששם את הממשלה במצב של התלבטות קשה בין שמירה על התחייבויות לעומת צורך בביטחון לאומי.

סיכום

כעת נותרה השאלה הראשונה – מה תהיה ההשלכה של החלטות הממשלה על המגזר הציבורי והשירותים החברתיים, והאם תוכל לממש ממשלה את ההקצאה הזו מבלי לפגוע בבריאות הכלכלה הישראלית במהלך בעיותיה הנוכחיות?

מערכת start חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתי המופיע בדו"ח האמון לפיו אנו פועלים.

Scroll to Top