77 שנים אחרי שאיבדה את אמה בזמן שילדה אותה – מזי נקברה באותו הקבר
סיפור חיים שנאטם בקול ענות חלושה
פורטונה (טונה) צאלח נפטרה בעיצומה של מלחמת העצמאות, בזמן שהולידה את ביתה מזל (מזי), שנקראה על שמה. יום הולדתה של מזי הפך לאירוע טרגי, כאשר אמה מתה במהלכו, ומזי נכנסה לעולם הזה ללא אמה. בקשתה האחרונה של מזי הייתה להיקבר באותו קבר בו נקברה אמה, בבית העלמין נחלת יצחק. אתמול, 77 שנים לאחר אותו יום, הבקשה התגשמה.
החיים תחת צל המלחמה
בתחילת חודש יוני 1948, במקביל להקמת מדינת ישראל, החלה מלחמת הישרדות ברחבי הארץ, שהייתה מלווה בהתקפות וטילים. באותו יום, טונה, אמה של מזי, נושאת בביטנה תינוקת, הגיעה לבית החולים הדסה שברחוב מזא"ה בליל לידתה. במקום היו פצועים רבים מההפצצות המצריות, הצוות הרפואי היה עמוס מדי ולא הצליח לספק לטונה את הטיפול הנדרש, והיא נפטרה.
"חיים חצב, בעלה של מזי, מתאר את רגעי הקבלת בשורה הקשה: 'לאבא מוני אמרו מזל טוב – ואחר כך ניחמו אותו'."
חינוך ותיאטרון
מזי חזרה לטבריה, עיר מגוריה עם משפחתה, וגדלה עם שלושה אחים נוספים. חייה היו מלאים בתשוקה לאומניות הבמה. היא למדה משחק בבית צבי והקדישה את מרבית מרצה לתיאטרון. במשך עשרות שנים היא עבדה כמורה לתיאטרון ולדרמה, כתבה וביימה הצגות בתיאטרונים קהילתיים, והקימה תיאטרון נשים בטבריה שהצלחתו הייתה מרשימה.
חוויותיה של מזי
מזל חוותה במהלך חייה כמה נסיבות יוצאות דופן שהובילו למחשבה על המילה "מזל" בשמה. ביום נישואיה ב-1975, היא הלכה לראשונה לקבר אמה והשאירה הזמנה על המצבה. בלילה, בזמן שהזוג הנישא היה בדרכם לחופשה, התרחש פיגוע במלון הסמוך. בהמשך, כששהתה עם בתה בירושלים, ניצלה ממתקפת טרור.
הבקשה להיקבר עם אמה
לפני שלוש שנים, כשחשה במצבה הבריאותי הולך ומחמיר, מזי הצהירה בפני משפחתה כי בכוונתה להיקבר ליד אמה, והפכה את זה לבקשה מרכזית בצוואתה. לאחר שחלמה מסרטן, היא הגיעה למנוחות ונקברה בקבר שבו קבורה אמה, כדי שהאימהות יוכלו להתאחד שוב.
התהליך, שהיה מלווה בעצב ובהכנה, נמשך לכל אורכו עם אנשים אהובים שסייעו והיו נוכחים בדיון על הצוואה שהשאירה.
מזי וחיים חגגו 50 שנות נישואים לא מכבר, אירוע ששמר על זכרונות מופלאים מרגעים משפחתיים ומקשרים חמים.
"נחגוג תמיד את יום הולדתה של מזי," העניק חיים חצב בשיחה לאחר ההלוויה, "ותהיה לנו תמיד תחושת קירבה לאמא וההיסטוריה המשותפת שלהן".
בני המשפחה ואזרחי טבריה שהכירו את מזי, ימשיכו לזכור את חייה ואת השפעתה על הקהילה