החברה הכי טובה של השימפנזים הלכה לעולמה: סיפורה המדהים של ג'יין גודול

ד"ר ג'יין גודול נפטרה בגיל 91

ד"ר ג'יין גודול, אחת מהחוקרות המפורסמות ביותר בעולם בתחום חקר השימפנזים, הלכה לעולמה אתמול (רביעי) בלוס אנג'לס בגיל 91. גודול, שהייתה בת 29 כאשר החלה את מחקריה בשימפנזים בטנזניה, זכתה להכרה עולמית על תרומתה החשובה להבנת התנהגות פרימטים ולקידום מעמד הנשים במדע.

הקריירה המעניינת שלה

מסלול חיים ייחודי

ד"ר גודול נולדה בלונדון ב-4 באפריל 1934 וגדלה בבורנמות', שם נחשפה מגיל צעיר לעולם הטבע. לאחר שסיימה את לימודיה, עברה לקניה, שם פגשה את לואיס ליקי, הפליאואנתרופולוג שהציע לה לחקור להקת שימפנזים באגם טנגנייקה. ב-14 ביולי 1960, היא הגיעה לראשונה לגומבה, שם החלה לדווח על התנהגותם של השימפנזים.

תגליות פורצות דרך

גודול תיעדה התנהגויות ייחודיות של השימפנזים, כמו ייצור ושימוש בכלים, אכילת בשר ופעולות חברתיות מורכבות כמו ריקודים ומלחמות מאורגנות. עבודתה שינתה את ההבנה שלנו לגבי קרבת השימפנזים לבני האדם והשפיעה על תחומי המחקר והמדע באופן רחב.

השפעותיה על עולם המדע

ד"ר גודול פתחה אפשרויות רבות לנשים בתחום המדע, שבדרך כלל היה נשלט על ידי גברים. הסיפורים שכתבה במגזין נשיונל ג'יאוגרפיק ובספריה, ביניהם "החברים שלי, השימפנזים", עוררו השראה לדורות של נשים לחדור לתחומים של חקר הטבע.

מקומות שכדאי לבקר בהם

אם אתם מתכננים נסיעה לטנזניה, אל תשכחו להזמין מקום ב-מלון דרך Booking.com.

פרסים והכרות

במהלך חייה, קיבלה ד"ר גודול פרסים רבים, כולל את מדליית האברד של האגודה הגיאוגרפית הלאומית ב-1995 והכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארצות הברית – מדליית החירות הנשיאותית מדנשיא ג'ו ביידן.

סיכום

ד"ר ג'יין גודול הייתה דמות מרכזית במחקר השימפנזים והשפיעה על המדע והחברה. עבודתה לא רק שיפרה את ההבנה שלנו לגבי בעלי חיים אלא גם חינכה והניעה פעולות שימור רבות ברחבי העולם. היא תשמר בזיכרוננו כדמות שהקדישה את חייה להגנה על הטבע ובעלי החיים.