גילוי מהפכני במכון ויצמן: בדיקת דם חדשנית לזיהוי מוקדם של לוקמיה

רקע המחקר

פרופ' לירן שלוש ופרופ' עמוס תנאי ממכון ויצמן למדע חקרו את השינויים המתרחשים בדם במטרה לזהות תהליכים מוקדמים של לוקמיה. רק ימים לאחר שהגישו את מחקרם לפרסום, טיל איראני פגע בבניין המנחה את מעבדתם, ושם איימו להשמיד את הדגימות ואת הנתונים שנאספו במשך שנים רבות. למרות הנזקים, הם הצליחו להציל את הדגימות, וביום שישי פורסם מאמרם בכתב-העת המדעי Nature Medicine, המתאר בדיקת דם חדשה שמזהה בזמן את התהליכים המוקדמים של לוקמיה ומאפשרת לחזות את קצב ההזדקנות של מערכת הדם ללא צורך בשאיבת מח עצם.

חשיבות המחקר

מאמציהם של החוקרים התמקדו בזיהוי גורמים המובילים לבעיות שונות של מערכת הדם, במיוחד בקרב אנשים בגיל מעל 40. הם חקרו כיצד השינויים הגנטיים בתאי הדם יכולים להעלות את הסיכון למחלות קשות, כולל לוקמיה ומחלות נוספות הקשורות בגיל. פרופ' שלוש הדגיש כי קשה מאוד לאבחן תהליכים אלו בזמן, היות והתאים הפגומים נמצאים עמוק במח העצם.

האתגרים בבדיקות המסורתיות

אחת הבעיות המרכזיות בעבודת האבחון הנוכחית היא הבדיקה הכואבת של שאיבת מח עצם, שהיא יקרה ודורשת מיומנות גבוהה, ולעיתים אינה מספקת תשובות חד-משמעיות. החוקרים שאפו לפתח בדיקת דם שתאפשר לאבחן את המוטציות בתאי הגזע.

פיתוח הבדיקה

במסגרת המחקר, פיתחו החוקרים בדיקת דם המתמקדת בתסמונת מיאלודיספלסטית (MDS), המתרחשת כאשר תאי גזע של מערכת הדם אינם מבשילים כראוי. האבחון המלאבורך לתסמונת זו קריטי, כיוון שהיא יכולה להוביל לאנמיה קשה ואף ללוקמיה מסוג AML.

הממצאים

צוות המחקר הראה כי תאים נדירים ממערכת הדם נושאים את המידע הדרוש לאבחון, וואח אחד האתגרים היה לאתר מעט מאוד תאים, שהיו קיימים באחוז נמוך מאוד מדגימות הדם. בעזרת טכנולוגיות מתקדמות וניתוח מידע מעמיק, הצליחו החוקרים לגלות הבדלים משמעותיים בין תאי דם של אנשים בריאים לאלו של חולים, ואף זיהו מנגנונים חדשים בהזדקנות מערכת הדם, שונים בין מגדרים.

סקירה מחודשת

לחקירה זו קשור מחקר קליני רחב היקף בכמה מרכזים רפואיים בעולם שבו החוקרים מאמינים כי ניתן להתקדם לפיתוחים נוספים, וכי הבדיקה שלהם עשויה להחליף את בדיקות מח העצם המסורתיות.

התמודדות עם האתגרים

לאחר התקיפה האיראנית, חוו החוקרים משבר עמוק במעבדתם. למרות כל הקשיים, הם הצליחו לשמר את תוצרי עבודתם בזכות שיתוף פעולה בין כולם, והם מתכוונים להמשיך את המחקר ולהתמודד עם האתגרים שניצבים בפניהם.

על פי דברי פרופ' שלוש, "אנחנו מתארגנים מחדש – ונחזור חזק יותר. זה רק עיכוב קל. אנחנו לא עוצרים