ביולוגיה חישובית חושפת שינויים ב- RNA בחולי ALS

מחלת ALS והחוקרים מאוניברסיטת תומאס ג'פרסון

טרשת רוחבית אמיוטרופית (ALS) היא מחלה ניוונית ההורסת את העצבים הדרושים לתנועה, כאשר כ- 30,000 אנשים בארצות הברית מושפעים ממנה. עד כה, הרופאים מתקשים לזהות מה גורם למחלה. כדי לפתח שיטות בדיקה טובות יותר, חוקרים מאוניברסיטת תומאס ג'פרסון, בהם פיליפה לוהר, אריק לונדין, PhD ו-Isidore Rigoutsos, PhD, מאמצים גישה של ביולוגיה חישובית על מנת לבחון את השפעות ה-ALS על מולקולות בדם.

ממצאי המחקר

במחקר שפורסם בכתב העת "נוירוביולוגיה מולקולרית", הצוות ניתח דגימות דם של כ-300 אנשים, חלקם עם ALS וחלקם ללא. המיקוד היה ב-RNAs קטנים שאינם מקודדים (SNCRNA), אשר ידועים במעורבותם בוויסות ביטוי גנים ובתהליכים סלולריים חיוניים. עבודות קודמות שביצע ד"ר ריגוטסוס וצוותו הראו שמשהו דומה קרה גם בחולי פרקינסון, ולכן הם חיפשו להבין האם זה רלוונטי גם ל-ALS.

הצוות גילה כי לאנשים עם ALS יש שילובים שונים של SNCRNAs בהשוואה לנבדקים בריאים, כשחלק מהמולקולות אף היו קשורות לזמן ההישרדות לאחר האבחון. מעניין לציין כי ניתוחי הנתונים חשפו גם SNCRNAs שלא שייכים לגנום האנושי.

ד"ר ריגוטסוס ציין, "הרבה מהמולקולות המשתנות עם המחלה נובעות מחיידקים או פטריות". במובן זה, הממצאים מרמזים על כך שהמיקרוביומה עשויה לשחק תפקיד חשוב בהבנת המצב.

הגישה הביולוגית החישובית

ד"ר ריגוטסוס טוען כי השימוש בגישה ביולוגית חישובית, המאפשרת ניתוח מאסיבי של נתונים על מנת למצוא דפוסים נסתרים של SNCRNAs, יהיה חיוני להבנת מחלות ניווניות כמו ALS. "אנו יכולים לבצע בדיקות באמצעות מחשבים שייקחו חודשים רבים, אם לא שנים, לעשייה במעבדה," מסביר ריגוטסוס. "זה מעבר למה שאפשר להשיג בעבודה ידנית עם גיליונות אלקטרוניים."

באמצעות גישה זו, החוקרים מקווים לשפר את יכולת האבחון והפרוגנוזה, ולהציע זמני הישרדות מדויקים יותר לחולים