"דור הטיקטוק" שהפך לדור הגבורה: "מזהה מחבל ומוריד אותו. ועוד אחד, ועוד אחד, ועוד"

סיפור גבורה ושכול

מאור לוחם בחטיבת גולני מתאר את חוויותיו במהלך הקרבות האחרונים במבצע צבאי, שבו ספג הגדוד אבדות קשות. "אחד מהחיילים שלנו, תומר גרינברג ז"ל, נפצע בקרב, ואני זוכר את הרגע שראיתי אותו שוכב על אלונקה. זו הייתה כאפה שנחרתה בזיכרוני", הוא מספר. מאור הצליח להילחם 9-8 שעות תחת אש בלתי פוסקת עד שהצליב עם יחידת ימ"מ.

באותה תקופה מעצבת, אושר ברזילי ז"ל ניהלה חמ"ל עד הרגע האחרון, וידעה כי מדובר בסוף. חברותיה מתארות אותה כאדם מלא אור, שתמיד הייתה במרכז העניינים.

פועלם של הלוחמים

איימן שומרי, מ"פ בגדוד 51 של גולני, מציין כי במהלך הלחימה הוא נדרש להמשיך בהכשרת טירונים חדשים, למרות שהחיילים שלו הגיעו להגנות על הארץ. "כשהמלחמה פרצה, רק רציתי להילחם עם החברים שלי", הוא אומר. איימן, בגאווה גדולה, מדבר על כמעט מאה לוחמים שהכשיר והעמיד לקרב.

לצד איימן, גם לוחמים אחרים מהדור החדש התגייסו ללחימה באומץ. רז, שזכורה כאחת מהלוחמות, ספגה שלושה כדורים ממחבל וחוויותיה עשויות להותיר צלקות נפשיות רבות.

שדרת הזיכרון

בין החיילים שנפלו במבצע, נמנה גם רס"ן עידו שני ז"ל, ששירת בחטיבת גולני. בתחושת שכול ועצב, עדים חבריו לאובדן שאיננו ניתן לתיאור במילים. "זה דור שמוכן לשלם את המחיר הכבד ביותר", אומר איימן, ומדגיש את הרעות שהתקיימה והקשר העמוק שבין הלוחמים.

חברותיה של אושר לא שוכחות. "אני מחזיקה את זיכרונה קרוב ללבי", מספרת אחת מהן, "והקעקוע שגילפתי כדי לזכור אותה מלווה אותי בכל מקום".

לסיכום

המלחמה האחרונה השאירה חותם עמוק על הלוחמים והמשפחות שלהם. דור שמראה תעוזה והתמדה, דור של לוחמים צעירים שהפכו לדור הגבורה של מדינת ישראל. "אם הדור הזה, שהציל אותנו במלחמה, ימשיך את הדרך של החברים שנפלו – יהיה לנו עולם טוב יותר", מסיימת חברתה של אושר ברזילי ז"ל.

בהמשך, יש לראות כיצד הדור הזה ימשיך לכונן את תרבות הלחימה והערכים במדינת ישראל, תוך שמירה על הרעות והזכרון של אלו שנותרו מאחור.