בצל הסחף המדיני: נתניהו זימן דיון מצומצם על ההשלכות הביטחוניות של ריבונות ביו"ש

דיון ביטחוני במרכזו של המאבק להכרה במדינה פלסטינית

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הזמין ביום חמישי הקרוב דיון ביטחוני מצומצם תחת הכותרת "הערכת מצב יהודה ושומרון". הדיון מתנהל במקביל להכרה במדינה פלסטינית על ידי מספר מדינות באומות המאוחדות, כולל בלגיה, שצפויה להתרחש בקרוב. מטרת הדיון היא לבחון את ההשלכות הביטחוניות של ההכרה וכן צעדי התגובה האפשריים של ישראל, כולל האפשרות להחלת ריבונות ביהודה ושומרון.

אל הדיון הוזמנו השרים ישראל כ"ץ (שר הביטחון), גדעון סער (שר החוץ), בצלאל סמוטריץ' (שר האוצר), יריב לוין (שר המשפטים) ואיתמר בן גביר (השר לביטחון לאומי), בשיתוף גורמי צבא שיביאו עימם עמדות מקצועיות.

עומק הדיון וסוגיות רגישות

הדיון הקרוב מסכם סדרת פגישות קודמות בהן עלו שאלות מהותיות לגבי אופן החלת הריבונות – האם להחיל אותה רק על גושי היישוב, על כל היישובים או אולי על שטחי C כולה. כמו כן, נדונה השאלה האם יש לקדם את המהלך כתגובה להכרה במדינה פלסטינית או אולי כבר לפני כן, כצעד מנע.

השר רון דרמר, המקורב לנתניהו ואחראי על הקשרים עם ארה"ב ומדינות המפרץ, הבעיר את נושא ההכרה עם מדינות אירופה וציין כי יש לראות בהחלת הריבונות צעד הכרחי, תוך שהוא מבהיר כי "תהיה ריבונות ביהודה ושומרון, השאלה על איזה חלק".

חיזוק ההשקפות והתגובות הגלובליות

תגובות שונות עלו מצידה של הממשלה בנוגע לתהיות על קשרים עם מדינות זרות, כאשר השר יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית טען: "אם צרפת תכיר במדינה פלסטינית, היא למעשה תתמוך בטרור". כמו כן, ח"כ שמחה רוטמן מהציונות הדתית ציין כי "הריבונות על ארץ ישראל אינה תגובה לצעדים בינלאומיים או איום".

דיון זה יתנהל לפני עצרת האומות המאוחדות בספטמבר, ויש לו פוטנציאל לעצב את הדיון הציבורי והפוליטי בישראל בנוגע למעמד יהודה ושומרון, בייחוד על רקע ההכרזות הקרובות של מדינות נוספות על הכרה במדינה פלסטינית.

האם ישראל תנקוט בצעד משמעותי וחלוץ בנוגע לריבונות ביו"ש? ימים יגידו