תובנות מהמלחמה: כך נערכו באוצר מראש עם מתווה פיצויים למשק

היערכות מבעוד מועד לפני מלחמת "עם כלביא"

חודשיים לפני שניתן האות לפתיחת מבצע "עם כלביא", תודרכו בכירים במשרד האוצר על הכוונה לתקוף באיראן, והבכירים המליצו על היערכות מתאימה. לא נמסר להם מועד מדויק לתקיפה, אך סופק טווח זמנים טנטטיבי הממחיש את התרחיש שבו צריך להתכונן.

מתווה סיוע לעסקים ולעובדים

משרד האוצר פעל להכין תיק עבודה לקראת המלחמה, הכולל אומדני עלויות ונזקים וכן מתווה סיוע לעסקים ולעובדים. מתווה זה מהווה את הברירת המחדל של האוצר, וישמש כבסיס לתוכניות סיוע עתידיות. מדובר במענקים לעסקים, מודל חל"ת מקוצר וקריטריונים לזכאות, שכולם מעוגנים בנהלי החירום.

חוסר ודאות ובחינה לעיכובים

עשרה ימים לאחר תחילת המערכה מול איראן, הוצג מתווה הסיוע לעסקים ולעובדים. ההמתנה להכרזה, כך מתברר, הייתה מכוונת, במטרה לפרסם פיצויים רטרואקטיביים לאחר הסרת ההגבלות, כדי למנוע ניצול לרעה. נכון לכתיבת שורות אלו, לא ברור האם תתנהל רגיעה ביטחונית לאור ההתפתחויות האחרונות.

ניהול סיכונים והסכמות רחבות

משרד האוצר קבע מראש את משך הזמן שבו יוכל להמתין ללא פרסום מתווה הפיצויים. ככל שהמערכה תמשך מעבר לשבוע וחצי, לא ניתן יהיה להימנע מהענקת סיוע. המשרד גם הסכים לפצות עסקים גדולים תחת מחזור הכנסות של מעל 400 מיליון שקל, והקצה לכך קופה מיוחדת שתנוהל על ידי נשיאות המגזר העסקי.

הצורך במתווה חירום קבוע

שאלות נותרו על למה אין בישראל מנגנון פיצויים קבוע שניתן להפעיל מיידית. יוראי מצלאוי, סמנכ"ל משרד האוצר, הסביר כי קיימת מסגרת חוקית, אך היא לא הייתה בתוקף. לדבריו, המשרד נצמד למתווה שכבר הוכיח את עצמו במהלך המלחמה и בצירוף שינויים הכרחיים.

מתווה מותאם לצרכים משתנים

בעקבות ההנחיות המשתנות של פיקוד העורף, המתווה פועל בהתאם לצורך בשטח ולא פשוט במדפי חוק קבועים. מצלאוי הוסיף כי חשוב לקחת בחשבון את מצב השטח בזמן אמת כדי להעניק סיוע מדויק ויעיל.

מערכת start מחויבת לשמור על שיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתי המופיע בדו"ח האמון, ונחושה למנוע ביטויי אלימות וגזענות