אוהבים מוזיקה? זו היצירה שמשפרת את תפקוד המוח
מחקר ישראלי חדש מעלה ממצאים מעוררי עניין על סונטה K.448 של מוצרט
מחקר חדש מהאוניברסיטה בר־אילן, שהתפרסם בכתב העת Current Psychology, מצא כי האזנה לפסוגת סון K.448 של וולפגנג אמדיאוס מוצרט משפרת את תפקודי המוח ומשפיעה לטובה על מצב הרוח. הממצאים מצביעים על כך שלא נדרש פעילות כמו מדיטציה או אפליקציות מיינדפולנס לצורך שיפור קוגניטיבי – לעיתים, פשוט לחיצה על כפתור ההפעלה על מוזיקה קלאסית תשיג את התוצאה הרצויה.
השפעות חיוביות על תפקודי מוח
המחקר, בהובלתה של ספיר כהן כחלק מעבודת התזה שלה לתואר שני, בחן את השפעות ההאזנה למוזיקה קלאסית על תפקודי מוח הקשורים לזיכרון עבודה. ד"ר עודד מאירון, המנחה של כהן, מסביר כי ממצאים קודמים כבר הראו כי מוזיקה קלאסית יכולה לשפר מצב רוח ולסייע בשיפור תפקודים קוגניטיביים.
לאורך המחקר נעשה שימוש במערכות שונות במוח המשפיעות על תפקודים כגון קשב וזיכרון. אחת המערכות הללו היא ה-Default Mode Network (מערכת ברירת המחדל), אשר אחראית על המעברים בין מצבים שונים של מודעות.
שיטה ותהליך הניסוי
במסגרת המחקר, החוקרים גייסו 50 משתתפים בגילאים 18 עד 45. המשתתפים חולקו לשתי קבוצות – קבוצה אחת האזינה במשך עשר דקות לסונטה K.448, בעוד שהקבוצה השנייה שהתה בחדר שקט. לאחר מכן, הם ביצעו מטלות זיכרון תוך כדי ניטור פעילות מוחית בעזרת מערכת EEG.
תוצאות מובהקות
התוצאות הצביעו באופן ברור על כך שהמשתתפים שהאזינו למוצרט הפגינו תפקוד קוגניטיבי טוב יותר, וזמן התגובה והדיוק שלהם במטלת הזיכרון היו טובים יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת. גם בהיבט הרגשי, המשתתפים שהאזינו למוזיקה דיווחו על ירידה ברמות הדיכאון והמתח.
פוטנציאל טיפולי רחב
חוקרים מצביעים על כך שהממצאים יכולים לשמש ככלי משמעותי בטיפולים פסיכיאטריים, כדוגמת טיפול בדיכאון או PTSD. הם מדגישים את הפוטנציאל של מוזיקה ככלי טיפולי משלים שיכול להפחית מתח ולהשפיע לטובה על התנהלות רג emotionalית.
סוד הקסם של הסונטה
לפי החוקרים, הסונטה K.448 מתאפיינת במקצב המלודי והמיתרי שמסנכרן באופן טבעי עם המערכות הפיזיולוגיות של הגוף. כל זאת, משפר את מצב הרוח ואת תפקוד הזיכרון – גורם סודי שמסביר את הצלחתה לאורך מאות השנים.
שאלה לסיום: האם זה עובד על כולם?
לסיום, ד"ר מאירון מחווה את דעתו, כי אנשים הנמצאים במצב רגוע עשויים להרגיש שיפורים בזיכרון העבודה שלהם לאחר האזנה למוזיקה. ניתן לראות את המחקר הזה כבסיס אמפירי נוסף להבנת השפעות המוזיקה על תפקודי מוח ובריאות נפשית