הפגנות נגד פשיעה בחברה הערבית: מה הוביל למצב הזה?

רקע כללי

מאז שבוע שעבר, מתרחבות ברחבי הארץ הפגנות במחאה על הפשיעה הגואה בחברה הערבית. ההפגנות, שצמחו ראשון בסכנין, התפשטו במהרה למוקדים נוספים, ואף הגיעו לנתיבי איילון. בשלב זה קשה לחזות מה יהיו תוצאות המחאות, אך יש מקום לדון בגורמים המובילים המסתתרים מאחוריהן.

הגורמים למחאות

תופעת גביית פרוטקשן

הטריגר המרכזי למחאות הוא תופעת גביית דמי חסות. באוגוסט האחרון פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) ניתוח נתוני משטרה שהועברו במסגרת חובת דיווח על פי "חוק הפרוטקשן" החדש. במהלך כתיבת הדו"ח נפתחו במשטרה 160 תיקים בגין גביית דמי חסות, כש-130 חשודים נרשמו בין היתר.

הנתונים מצביעים על כך ש-78% מהתיקים נפתחו במחוז הצפון, 12% בדרום והשאר בשאר אזורי הארץ. יש לציין כי מספר התיקים המביא אינדיקציה על ממדי העבריינות בפועל עשוי להיות שונה מהנתונים המוצגים במשטרה, כיוון שגביית דמי חסות לרוב אינה מוגשת כראיה למשטרה.

שיעור פענוח הרצח בחברה הערבית

דבר נוסף שמקנה חשיבות לאירועים האחרון הוא הנתון המדאיג על שיעור הנרצחים בחברה הערבית. בשנת 2025 נרצחו 252 בני אדם, ומתחילת 2026 נרשמו 21 נרצחים. קיים פער משמעותי בין שיעור פענוח הרצח של הערבים לזה של היהודים – כ-78% מאירועי הרצח היהודיים פוענחו, לעומת כ-30% באירועים בקהילה הערבית.

הגירה מהיישובים הערביים

בעקבות העלייה המוחשית באלימות, ישנה גם תופעה של נטישת הערים הערביות. לדבריו של מאזן גנאים, ראש עיריית סכנין, רבים מהתושבים עוזבים ליישובים יהודיים. ד"ר מריק שטרן מציין כי כיום כ-3% מהאוכלוסייה הערבית בישראל חיים ביישובים שלא מעורבים, פי שלושה ממה שהיה לפני 20 שנה.

שינוי זה אינו נובע רק מההרגשה של חוסר ביטחון אישי, אלא גם מהכנסת מעמד הביניים הערבי שגדל בשנים האחרונות. מדובר בתופעה של חיפוש איכות חיים ואפשרויות תעסוקה טובות יותר ביישובים היהודיים.

סיכום

לסיכום, הפגנות המחאה נגד הפשיעה בחברה הערבית משקפות מציאות מורכבת ועקובה מדם. הנתונים מחייבים את המערכת הציבורית והשלטונית להתבונן במצב הנוכחי ולקחת אחריות לצמצום הפשיעה ולהגברת הביטחון. המודעות ההולכת וגוברת לנושא עשויה להוביל לשינויים חיוניים במדיניות המשטרתית ולטיפול בעיות החברתיות הקיימות.