חוש הצדק כמאזני זהב. האמנם?
האם בג"ץ נכנע ללחצים פוליטיים?
השאלה האם מערכת המשפט הישראלית, ובראשה בג"ץ, איבדה את אמינותה בעקבות לחצים פוליטיים הולכת ומתרקמת סביב הציבור הישראלי. לאור הפסיקות האחרונות, יש המוטרדים מהמחשבה כי בג"ץ לא פועל עוד כמערכת צדק שניתן לסמוך עליה, בעוד שסוגיית התפקידים המנהליים המוטלים על פקידים במערכת בצבא נשקלת בצורה חדשה.
מה הוביל להרגשת האכזבה?
מאות אלפי ישראלים ביטאו אכזבה ממערכת הצדק, שמוקד כובע לעליתי בג"ץ, שעד כה נתפסה כמבצר של צדק ומוסר. בעין הבוחנת את היחסים הגוברים בין בג"ץ לבין הממשלה, נשאלת השאלה: האם בג"ץ חוטא בשל שיקול דעת לקוי או שאלו חששות כנים מהידרדרות המצב?
ההשפעה הספרותית של קלייסט
בנובלה של היינריך פון קלייסט, "מיכאל קולהאז", מתואר הגיבור כמי שהרגשת הצדק שבו משמשת כמאזני זהב. כאשר תוהו ובוהו פוקד את מערכת המשפט, קולהאז נוקט במהלך הרסני העלול לערער את יציבות החברה כולה. כמו בתהליך הדרגתי, הוא חווה עוולות, ותגובה נזעמת בוודאי נראית מרגע לרגע כפיתרון הכרחי.
וזה הזמן להמתין ולמחות
בדומה למאבק של קולהאז, הציבור הישראלי חווה אכזבה ממערכת המשפט, אך לא פ שלו, אלא כאזרחים הזוכרים כי יש עדיין צורך במאבק חוקי ומתמשך עד שהצדק ימציא את פתרונותיו.
הדיון על מוסריות השופטים
יש לקוות ששופטי בג"ץ יעשו את המאמץ על מנת שלא להעניק ישע למי שברצונו להעיב על חירות הצדק במערכת המשפט. היכולת שלהם לשמור על אינטגריטי בפני לחצים היא קריטית ולהשיב את אמון הציבור במערכת.
לא נצא למסע נקמה
למרות הכעס והאכזבה מן ההחלטות האחרונות, הציבור לא ינקוט בפעולות רדיקליות, אלא יבחר להפגין ולהתנגד באופן חוקי ומסודר, עד שהצדק יפציע.
השאלה הרחבה יותר
האם ייתכן כי דמות רפורמטור אמיתי, בדמותו של מרטין לותר, תעמוד מול יריב לוין, על מנת לפעול למען צדק אמיתי בישראל? אזרחים רבים מקווים לכך שנמצה את הכלים שבידנו מפאת מחויבותנו למערכת משפט הוגנת. השיח ההיסטורי מבקש לייצר דיאלוג ולא כאוס.
פרופ' ניצה בן דב, חוקרת ספרות ישראלית מפרטת את חשיבות ההבנה ההיסטורית בהקשר זה, היא מדברת על האנלוגיות ההיסטוריות וזקוקות לשיח פתוח על המצב הנוכחי.