2025-02-24 11:26:00
דילמת עזה: השפעות עתיקות על מצב הכוחות המודרני
החזרות היסטוריות והגירושים ההמוניים
אחרי מלחמת יוון וטורקיה שהסתיימה ב-1922, נחתם בשווייץ "הסכם לוזאן", שבו נקבע כי יוונים נוצרים-אורתודוקסיים המתגוררים בטורקיה וטורקים מוסלמים ביוון יגורשו בחזרה במדינותיהם על פי מפתח של אמונה דתית. כ-1.6 מיליון אנשים נאלצו לנטוש את ביתם, מספר הדומה לשם של תושבי עזה כיום. המחיר האנושי היה אדיר. ב-1937, בעדותו בפני "ועדת פיל", טען דוד בן גוריון כי חילופי האוכלוסין בין יוון וטורקיה "הוכיחו את עצמם", כשהשפות ליחסי ידידות בין המדינות.
ההסכם לא היה אקורד הסיום לגירושי אוכלוסייה באירופה. במסגרת "ועידת פוטסדאם" לאחר מלחמת העולם השנייה, סוכם על גירוש של למעלה מ-12 מיליון גרמנים, במטרה ליצור מדינות לאום הומוגניות ולהבטיח שלום.
השפעות מלחמת העולם השנייה והסדר העולמי החדש
לאחר מלחמת העולם השנייה, המניע לגירושי אוכלוסיות הפך להיות הרבה פחות לגיטימי, וזאת בעקבות הזוועות שגרמה המלחמה ובעיקר השואה. העולם חווה רעידת אדמה מוסרית, שהובילה להקמת מוסדות ולסטנדרטים מוסריים חדשים. הסדר הליברלי, המושתת על כבוד האדם וזכויות האדם, החליף את התפיסה הקולוניאלית.
היום ישנה תפיסה ליברלית, לפיה הדרך הטובה ביותר להבטיח כבוד וזכויות בסיסיות היא לאפשר העמקה עצמית לתושבי העולם. באורח זה, האמפתיה בין אנשים בעלי רקע תרבותי, אתני ודתי משותף, תורמת למאה עשרים ואחת.
חמאס ודילמת עזה
למרות התיאוריה הזו, מדינת הלאום לא תמיד מייצרת פתרונות הומניטריים. הישות שהקים חמאס ברצועת עזה היא דוגמה גרוטסקית לקלקול שנגרם בעקבות קידוש מדינת הלאום. חמאס, המגדירה את עצמה ככוח לאומי, לא מראה כל עניין בחיים או בטובתם של התושבים. עוד בשנת 2014, פוליטיקאי עזתי בשם פתחי חאמד הצהיר "אנחנו שואפים למוות".
נראה כי חמאס משתמשת באוכלוסיית עזה כמגנים אנושיים. שטחים כמו בתי חולים ובתי ספר משמשים כבסיסים צבאיים, שהופכים את ההגנה על אזרחים לעיוות מוסרי.
אסטרטגיות לטווח ארוך
המהלך האחרון ברצועת עזה מציב אתגרים חמורים. מנהיגי חמאס נחושים לשוב ולהקריב את בני עמם, בניסיון להמשיך את המאבק בישראל. השפעות ההיסטוריה מתחברות באופן הדוק עם הדילמה המודרנית הזו.
מיותר לציין, כי יש להשקיף על ההסתכלות היצירתית של הממשלות המערביות, שמביאות פתרונות קיימא למדינות במזרח התיכון. בין השאר, הנשיא טראמפ עמד על כך שאין מקום למאבקים רצחניים כאשר זכויות האדם של הקהילות המקומיות מוחלשות.
סיכום: שינוי תודעתי
הצורך לממש את ההגדרה העצמית של עמים אינו במאבק הרמוני, אלא בהענקת אפשרויות חדשות לתושבים. כדי למנוע חזרה להיסטוריה הכואבת, יש להציב את זכויות האדם במוקד הדיון. היציאה מעזה עשויה להיות הפתרון, המאפשר לתושבים לחיות בכבוד ובחופש ללא התמודדות עם מאבקים למען קיומם.
תגים:
#עזה #חמאס #שינוי #זכויותאדם #היסטוריה #סכסוכים #שלום #מדינתלאום