פרשנות הספין של שמחון: הטלת האשמה בעליית מחירי הנדל"ן רק על הבנקים לוקה בעיוורון
מעורבות הבנקים בשוק הנדל"ן
דיון ציבורי חריף התעורר לאחרונה סביב הסיבות לעליית מחירי הדיור בארץ. אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפנה אצבע מאשימה כלפי הבנקים, ובפרט כלפי בנק לאומי ובנק הפועלים, תוך טענה כי הם באמצעות הסכמי מימון עם קבלנים, מונעים ירידת מחירים בשוק הנדל"ן. על פי שמחון, ההסכמים מחייבים את הקבלנים לקבל אישור מהבנק לפני הורדת מחירים, דבר שמונע מהם להתאים את מחירי הדירות לתנאי השוק.
עליות ומורדות במחירי הדיור בישראל
חשוב לציין כי בעוד שמחירי הדירות בישראל עלו בצורה ניכרת במהלך השנים האחרונות, הם גם ירדו בעבר. בין השנים 2000 ל־2025 התרחשו ירידות מחירים ב־7 שנים שונות, כאשר בין השנים 2000-2001, 2003, 2004, 2006, 2018 ו־2023 נרשמו ירידות. הסתכלות על נתונים שנתיים מראה כי עליות המחירים הפכו לנורמה, כאשר בין מחצית 2007 למחצית 2011 מחירי הדיור עלו ב־61%.
גורמים מאקרו-כלכליים לירידת מחירי הדיור
הספרות הכלכלית זיהתה מספר סיבות להתרחשות ירידות מחירים בשוק הנדל"ן, כולל מיתון, משברים פיננסיים, עלאות ריבית, ושינויים דמוגרפיים. דוגמה בולטת היא המשבר הפיננסי הגלובלי בשנת 2008, שבו עלה שיעור האבטלה בארה"ב מ־4.6% ל־10%, ושחלק נכבד מהמשקים דיווחו על ירידות מחירים ניכרות.
ייחודיות השוק הישראלי
לישראל יש מספר מאפיינים ייחודיים שמסבירים את היעדר ירידות מחירים משמעותיות. שיעורי האבטלה בישראל כיום נחשבים לנמוכים במיוחד, בעוד שיש גידול דמוגרפי מתמשך של 2% בשנה. בנוסף, נשקלת השפעתם של משקיעים זרים, העובדה שההכנסה לנפש עולה, וכן הגורמים התרבותיים סביב רכישת דירה.
האם הבנקים אשמים?
בכל הקשור להסכמי האשראי, אין בכך מענה לבעיות המבניות בשוק הדיור. נדרשות רפורמות משמעותיות כגון הפחתת בירוקרטיה, הגברת תחרות בשוק הבנקאות, ושיקום שוק קרקעות ככלים לשיפור המצב. כמו כן, שמחון, שהפך לדמות פוליטית מרכזית, עשוי לנסות להעביר את האחריות לגורמים חיצוניים, אך התמקדות בקשר בין הבנקים לקבלנים אינה מספקת פתרון למשבר הנדל"ן המתמשך.
סיכום
עליית מחירי הדיור בישראל היא תופעה מורכבת, הנובעת משילוב של גורמים מבניים וכלכליים. הטלת האשמה העיקרית על הבנקים, כפי שנעשה על ידי שמחון, יכולה להיחשב כדרך לעקוף את הדיון בעיות העמוקות יותר בשוק הנדל"ן