מבוא: כשגל הופך לאיום
המילה "צונאמי" מעוררת לרוב אסוציאציות ליפן, אינדונזיה או צ'ילה – מדינות שבהן התרחשו אסונות טבע אדירים עם אלפי הרוגים ונזק אדיר. אבל מה עם ישראל? האם המדינה הקטנה לחופי הים התיכון חשופה לאיום הזה? האם היה צונאמי בעבר בישראל? ובעיקר – האם אנחנו מוכנים אם זה יקרה שוב?
במאמר זה נבחן את ההיסטוריה, המחקרים הגיאולוגיים, הסכנות האמיתיות והאופן שבו מדינת ישראל נערכת (או לא נערכת) לאפשרות של צונאמי.
מהו בכלל צונאמי?
צונאמי הוא סדרת גלי ים עצומים הנגרמים כתוצאה מהפרעה פתאומית בקרקעית האוקיינוס – לרוב רעידת אדמה, אך גם התפרצות געשית, מפולת תת-ימית או פגיעת מטאור. הצונאמי אינו "גל אחד גדול" אלא סדרה של גלים, שלעיתים הראשונים דווקא פחות הרסניים – והמסוכנים מגיעים אחריהם.
בניגוד לגלי ים רגילים, לצונאמי יש אורך גל עצום (מאות קילומטרים), מהירות גבוהה (יכולה להגיע ל־800 קמ"ש בלב ים), והוא כמעט בלתי מורגש עד שהוא פוגע בחוף – אז הכוח ההרסני שלו בא לידי ביטוי.
האם היה צונאמי בישראל בעבר?
התשובה הקצרה היא: כן.
🔹 אירועי צונאמי היסטוריים באזור ישראל:
- שנת 365 לספירה – רעידת אדמה חזקה באזור כרתים יצרה צונאמי שהכה בחופי מזרח הים התיכון, כולל חופי ארץ ישראל. הדיווחים מהתקופה מתארים גלים עצומים ששטפו ערים שלמות.
- שנת 749 לספירה – רעידת אדמה קטלנית בצפון הארץ, שאמנם גרמה נזקי ענק בירושלים, טבריה ובית שאן – אך יש עדויות לכך שגם גלי צונאמי פגעו באזור החוף.
- שנת 1202 – רעידת אדמה חזקה בלבנון שיצרה ככל הנראה גם גלי צונאמי שפגעו בצור, צידון, ועשויים להגיע גם ליפו.
- שנת 1759 – רעידת אדמה באזור הבקע הסורי-אפריקאי, כנראה יצרה גלים לא קטלניים אך מורגשים באזור הים.
מחקרים גיאולוגיים:
חפירות בחופי דור, עכו, קיסריה ואשקלון גילו שכבות חול וסחף שמעידות על חדירה פתאומית של מים בעוצמה, שאינה נובעת מגלי ים רגילים – עדות תומכת לאירועי צונאמי עתיקים.
האם צונאמי יכול לקרות שוב בישראל?
חד משמעית – כן.
הים התיכון אמנם אינו אוקיינוס, אך הוא עדיין אזור טקטוני פעיל. השילוב בין רעידות אדמה, שבר סורי אפריקאי, פעילות געשית תת-ימית (כמו באי סנטוריני) והמבנה הסגור של הים – כולם גורמים לכך שצונאמי אפשרי ואף סביר.
למעשה, ב-2023 פורסם דוח של האו"ם שמגדיר את מזרח הים התיכון כאחד האזורים הרגישים ביותר לאירועי צונאמי "בינוניים" – כלומר, גלים בגובה של 1-3 מטר – שעשויים לגרום נזקים משמעותיים ברצועת החוף.
כמה זמן יש להתריע?
צונאמי שנגרם ברעידת אדמה בקרבת החוף (כמו באזור כרתים או קפריסין) יגיע לישראל תוך 15-30 דקות בלבד.
במילים פשוטות – זמן תגובה קצר מאוד.
ככל שהאירוע מתרחש קרוב יותר, כך יש פחות זמן להתריע ולפנות.
האם ישראל ערוכה לצונאמי?
✅ מה נעשה:
- מערכת התרעה ימית: ישראל מחוברת למערכת בינלאומית לזיהוי צונאמי (Tsunami Warning System) ומפעילה סונרים ורשתות ניטור.
- תרגולים והיערכות רשויות: פיקוד העורף והעיריות בחופי הארץ מבצעים מדי כמה שנים תרגולים למצב של צונאמי.
- שילוט והכוונה: בערים כמו חיפה, תל אביב ואשדוד קיימים שלטים המכוונים למסלולי פינוי.
❌ מה חסר:
- מודעות ציבורית נמוכה: רוב האזרחים לא יודעים מה לעשות אם צונאמי מתרחש. אין חינוך לזה בבתי ספר או מידע קבוע בתקשורת.
- מערכת אזעקה ייעודית: בניגוד לאזעקות צבע אדום, אין בישראל אזעקה ייחודית לצונאמי שתופעל באופן מידי.
- זמן תגובה קצר מדי: בניגוד למדינות עם חופים פתוחים, אצלנו כמעט אין זמן להיערכות – מה שמחייב מערך תגובה מהיר ומאומן, שלא תמיד קיים.
מה אפשר לעשות ברמת הפרט?
- אם את/ה באזור החוף ומרגיש/ה רעידת אדמה – רוץ/י לגובה!
בלי לחכות להנחיות, בלי לבדוק בטלפון. פעל מייד. - זיהוי נסיגת ים פתאומית – אם את/ה רואה שהים "בורח לאחור", זו אינדיקציה קלאסית לצונאמי מתקרב. זה הזמן לברוח – לא לצלם.
- הכרת מסלולי פינוי – אם את/ה גר/ה באיזור חוף, דע/י מראש איך יוצאים במהירות מהאזור.
סיכום: איום שקט, מציאותי וניתן להתמודדות
צונאמי הוא תרחיש נדיר – אך מסוכן, ריאלי וחשוב לקחת אותו ברצינות. ההיסטוריה מוכיחה שזה קרה פה בעבר, והמדע מזהיר שזה עלול לקרות שוב. המודעות הציבורית, יחד עם מערכות התרעה, הכשרות והיערכות נכונה – יכולים לעשות את ההבדל בין אסון לבין פינוי מוצלח.
אז האם היה צונאמי בישראל?
בהחלט.
האם עלול להיות שוב?
כן.
האם אנחנו יכולים להיות מוכנים?
רק אם נבחר לא להתעלם.