האם המערב עורך "הלבנה פוליטית" לאחמד א-שרע? ביקורו ההיסטורי בבית הלבן ועבודת שיקום תדמיתו מגבירות את החשש בעבור ישראל

פתיחת דף חדש: אחמד א-שרע בבית הלבן

רגע היסטורי עבור סוריה

קבלת פניו של הנשיא הסורי, אחמד א-שרע, בבית הלבן על ידי נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מסמלת רגע חסר תקדים בהיסטוריה הסורית מאז קבלת עצמאותה של סוריה בשנת 1946. הפגישה, שתוארה על ידי פרשנים רבים בעולם הערבי כ"רגע היסטורי", חשפה את האפשרות לשלב מחדש את דמשק במערכת הבינלאומית לאחר יותר מעשור של בידוד וסנקציות.

מהות הפגישה

הפגישה בין טראמפ לא-שרע לא הייתה מחווה שיווקית בלבד, אלא סימנה פתיחה של מסלול משא ומתן חדש בין וושינגטון לדמשק. מדובר בעקרון של "פתיחות מותנית", כלומר נכונות אמריקנית לשיתוף פעולה בתמורה להתחייבויות סוריות בנושאי ביטחון אזורי, מאבק בטרור, ועיצוב מאזן הכוחות לאחר מלחמת האזרחים במזרח התיכון.

פגישות עם גורמים חשובים

א-שרע ניהל שורה של פגישות עם אנשי מקצוע פוליטיים, כלכליים ופיננסיים בוושינגטון, והעניק ראיונות לתקשורת האמריקאית במטרה לחזק את המסר של הידוק היחסים בין המדינות.

תוצאות מיידיות

התוצאות העיקריות של הפגישה כללו:

  • הצטרפות סוריה לקואליציה הבינלאומית נגד דאעש, דבר שמעיד על שינוי הכיוון בזירה הבינלאומית.
  • פתיחת שגרירות סוריה בוושינגטון לראשונה מזה 12 שנה, צעד שמעיד על חידוש היחסים המדיניים והכלכליים.
  • השעיית יישום "חוק קיסר" למשך שישה חודשים, המתפרש כניסוי בחתירה להבנת כוונות דמשק.

חששות וביקורת

אף על פי הפתיחות, מדיניות הסנקציות לא צפויה להימנע. חוק קיסר, שהוטל ב-2019, מצריך אישור הקונגרס, והשיח הפוליטי עדיין מעורב בשאלת ההתקרבות לא-שרע. גורמים ביטחוניים בכירים בירושלים העלו חששות כי א-שרע אינו מונע פעילות איראנית בסוריה, וזאת לאחר שנשק רב מזרם לארגון חזבאללה.

עיבוי מעקב וסנקציות

בכירי מערכת הביטחון תוקפים את ההתנהלות האמריקנית ואי לכך א-שרע זוכה להקלות לאחר עברו החבלני. ביקורו בבית הלבן מתפרש כהשכחה של פשעי העבר ופוטנציאל לתהליך "הלבנה פוליטית".

מתחים במזרח התיכון

המצב בסוריה בעייתי, כאשר המיעוטים במדינה, כמו הכורדים והדרוזים, מתנגדים לשלטון הדתי של א-שרע. גורמים ביטחוניים מעריכים כי א-שרע עשוי לנסות להניע מחדש שלטון דיקטטורי קיצוני יותר.

התייחסות בין מדינות

סוריה נמצאת במרכז ההתעניינות של מדינות שונות, כאשר חלקם, במדינות המערב כמו גרמניה וצרפת, מבקשים לבסס קשרים עם א-שרע לשיקום סוריה ולטיפול בהשבת פליטים. אמנם, יש ביקורת על כך שהמהלך הזה מתבצע ללא התחשבות במצב הפוליטי והחברתי בסוריה.

סיכום

הממשלה הישראלית נדרשת להיזהר מהתקרבות המערב לאחמד א-שרע ולשמור על האינטרסים הביטחוניים החיוניים של המדינה, לנוכח האתגרים הביטחוניים המתמשכים והפשרות הפוליטיות שמתרקמות בזירה הבינלאומית

Scroll to Top